שיערך הזהוב התבדר ברוח
בשעה שיצאת להרוג.
אתה זוכר איך עמדתי שם ונופפתי
במטפחת לבנה?
לו הייתה לך סיבה להסתכל אחורה
ודאי היית שם לב שהזלתי דמעה
ומיהרתי לנגבה באותה מטפחת.
מחשש שבכל זאת תסתכל.
וכשתחזור, ספק אם תזכור שבכלל הלכת.
רק תשקה אותי במים שהבאת משם
ותשכב לישון עם דם על ידיך,
בטרם אספיק להשקות אותך בדמעותי. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.