אני כלואה בתוך המסגרת
שאני יצרתי
לא רואה דרך לפרוץ
רק רואה את אופק האנשים האחרים
ובן רגע אני קטנה
מרגישה שדורכים
ואני צריכה לצרוח שישמעו
אני כאן
אך הצרחה הזו נותרת בחוץ
יחד עם כל הטיפשי והלא ראוי.
הייתי רוצה ליפול על הרצפה
להתעקם קצת
הזויות ישרות מידי
אך הכמיהה חותכת את הצלעות
ומקבעת אותי תלויה
על קיר אחד בודד. | 
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.