אני כמו קרח
גדול וקשה
ואף אחד מכם,
(ורבים ניסו)
לא יצליח לשבור אותי.
לא חיוך (אמיתי)
לא אתן לכם להתענג על
תחושה טובה שנתתם לי.
מבצר מבודד
על ההרים, שלג יורד,
אני בכותונת לבנה ודקה
ולא קר לי.
אתם שולחים חיצים
חמים, מכוונים למעלה
וחושבים אולי זה יפגע,
אבל אני מעבר לזה.
אפאתיה.
המילה לא מהממת אותי,
הסם לא משפיע עליי,
הרגשות הנוזליים, הדביקים
והמגוכחים שלכם
רק מצחיקים אותי,
מחר לא אזכור אותם.
אני במבצר שלי,
לא תצליחו לשבור אותי. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.