אני אוהב אותה ואני שונא אותה,
והייתי יורה בה עכשיו אם היה לי אקדח, והייתי חונק אותה בידי
שלי אם הייתה מתקרבת אלי. אני מתבלבל ושוב אוהב אותה, ושוב
שונא אותה עד כאב. שתלך מפה, אני לא רוצה לראות אותה!
רק הקול שלה עושה לי צמרמורת ובחילה, יש לי אלרגיה כל פעם שאני
שומע את השם המקולל שלה. אוהב ומקלל אותה, מאחל לה מוות
אכזרי.

כל כך קשה לי עם זה אבל אני כל כך אוהב - שונא את הזאת שאני
מוצא זרוקה על המיטה שלי שיכורה למוות, עיניים מלאות דמעות ודם
מהול אלכוהול זורם לה מהידיים כמו נחלי עצב.

אני זורק אותה לאמבטיה, מחליף מצעים, מחביא את סכיני הגילוח
שלי וכשהיא אי שם אבודה לה בעולם שלה אני פותח את המים הקרים
ונותן להם לשטוף אותה והיא צועקת...
מאחלת לי מוות אכזרי עוד יותר מהמוות שאני מאחל לה, מקללת
אותי...
ואני רואה שקשה לה עם זה, בדיוק כמו שקשה לי.
אז היא יוצאת מהאמבטיה, הולכת לחדר שלנו, משאירה אחריה שבילי
מים ודם שזורמים בבית כמו נהרות מוות.
והיא אוהבת - שונאת אותי, כשאני זרוק ככה על המיטה שלה, מבוזבז
עד כאב ודמעות מלוחות ושקופות זורמות לי מהעיניים כמו מפלים
ביום גשום.

ואנחנו נתחבק ונאהב היום ונשנא מחר
ככה זה, אני פשוט אוהב - שונא אותה.