New Stage - Go To Main Page

איילה תמימה
/
חתול שחור

חתול שחור התחכך לי ברגל כשטיילתי גאה ליד ביתי החדש.
השכונה כולה חדשה ועוד לא מאוכלסת. פנסי הרחוב נדלקו. על הכביש
לצידי התרוצצו עקרבים כמרחפים על רגליים דקיקות.
עשרה בתים נבנו מכל צד של הכביש ורק מהחלונות שלי נגה אור.
היצור היחידי שראיתי בבית ממול היה שועל נמוך, ועכשיו החתול
השחור. לא ידעתי אם גם חתול צעיר נחשב סימן למזל רע. יצור
חצוף, פרוותו אוורירית, הבעתו מרוצה. נדמה היה לי שחיוך רע חלף
על פניו. מה הוא זומם? הממזר השחור שב והתחכך בי. זנבו עשיר
ועיניו הירוקות תככניות.
הסתכלתי לצדדים; ודאי בעליו מחפשים אותו?
קראתי פעם שחתולים - להבדיל מכלבים - נקשרים לבית ולא לאדם,
אבל השד הקטן לא למד את התיאוריה; התרכז בי.
מיהרתי לחזור אל ביתי ונעלתי אחריי את הדלת.
בבוקר מצאתי אותו מגרגר בנחת על סל הכביסה, איך הצליח להיכנס?
לא היה פשוט לגרש אותו. נצמד אלי. יצאתי לעבוד בגינה. היצור
השחור רדף אחרי כל עלה מרשרש, דבורה או צפרדע. שוב ושוב נכנס
לי מתחת המעדר. חששתי שאפגע במטורף הקטן בלי כוונה. הפסקתי
לעדור והתחלתי לעשב ידנית. גם על היד שלי הוא זינק. אחר כך היה
עסוק באיסוף שקדני של עקרבים ומרבי רגליים. סידר שורה שלהם
בכניסה לבית. יצורים שטניים. יותר מחתול שחור - עקרב בטח מביא
מזל רע.
ישבתי במרפסת ופתחתי עיתון. הוא קפץ עלי. ניסה לינוק את בד
החולצה. לא הצלחתי להתנער ממנו. נתפס בציפורניים. תלשתי
וגירשתי אותו. לזמן מה באמת נעלם.
בלילה היה חם נורא, לא הצלחתי להירדם. עוד לא התקנתי מזגן.
המאוורר הרעיש והזיז אוויר רותח. התהפכתי במיטה שוב ושוב. אגלי
זיעה זחלו במורד צווארי, ואולי היו אלה חרקים? פתחתי את החלון
- מקווה לרוח  מהכינרת. כשנרדמתי - חלמתי על חתולים
מרושעים-תוקפניים. הם ינקו משועלה, וגם הקיפו קבוצת ילדים
ויללו בקול מבשר רע. התעוררתי בחרדה. החתול עמד על אדן החלון
מרוצה מעצמו, כאילו מדד את המרחק לקפוץ אלי.
יכולתי להישבע שהוא מחייך.
גירשתי אותו וסגרתי את החלון. שארית הלילה עברה עלי בשינה
טרופה. עם אור ראשון התעוררתי בתחושה רעה והלכתי למטבח
האפלולי.
ריצפת המסדרון נראתה מלוכלכת. מוכתמת.  פתחתי את התריס.
גם המטבח נראה פתאום מוזנח: במחבת על הגז נשאר תבשיל גולאש
מאתמול. איך בחום הזה שכחתי להכניס למקרר?  צבטתי קצת לחם,
טבלתי ברוטב ואכלתי. בסדר - לא התקלקל. דווקא טעים.  טבלתי
ואכלתי עוד קצת ואת השאר הכנסתי למקרר.
בדרך למקלחת הבחנתי שוב בלכלוך על הרצפה. המשקפיים שלי נשארו
על השולחן. הרכבתי אותם והתבוננתי בשביל הכתמים מחלון חדר
השינה ועד המטבח. כל כתם היה טביעת רגל של הנבל הקטן, ברוטב
גולאש.



היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
בבמה מאז 20/11/04 2:40
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
איילה תמימה

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה