דמעות שלך
דמעות שלך, איש שלא ממש הכרתי
דמעות עוטפות אותי, כשהיום שמעתי...
כמה עצוב לי כעת
רגש עוטף אותי, עצב שאיתך לא נפגשתי.

כבר אחרי חצות, לא תבלה כאן בלילות
חשבתי שאיתך אצחק, שנשתה יחדיו ויהיה לנו נחמד.
כמה עצוב, איך בלילה אחד הכל ירד עלי, כמו מסך
מסך ערפל, בליל קיץ לוהט
מסך של עצבות
כמה נורא, למות ככה שג'יפ בא ממולך!

כואב לי בלב, כבר אתה חסר
כואב לי לכתוב, את המילים העצובות
בטלפון אחד, יודעת שעכשיו אתה לבד,
לבד, בין מלאכים בשמיים, ממש לפני הצהרים, כמה עצוב, כמה שקט,
עצוב לי בלב!
לא הכרנו הרבה, אך לפני שנה שוחחנו במקרה,
וצחקנו על המקריות, על הגורל, שהפגיש בינינו שוב.
אולי עוד שעה, אולי מחר...... והמחר נדחה להיום, אך זה הפך
להיות חלום, כי היום, חלף לו במהרה ואתה... לא תשוב בחזרה!

כמה עצוב לי לי עכשיו, בקושי הכרנו ועצוב לי נורא
עצוב לי שדחינו את הפגישה והיית לחוץ כל כך מהעבודה, עצוב לי
נורא.

עוצרת לרגע, מביטה אל המסך, מוחה עוד דמעה
רגע של תקווה, מקווה שאתה לא לבד אי שם, מנגינה רכה
אלוהים שומר עליך בין הפרחים, נשמתך עדן תהיה, אמן, אמן!

איציק נהרג בתאונה מחרידה כשהוא עצר בצומת על האופנוע וג'יפ
שסטה נכנס בו. את איציק הכרתי באתר הכריות, של האוניברסיטה.
בחור מדהים, שיחד צחקנו, התכתבנו וקיוונו להפגש..אך הגורל
בינינו נפסק, כאשר הוא נהרג בבוקר של ה-4 לאוגוסט 2004. איציק
יצחקי , סטודנט באוניברסיטת בן גוריון, במחלקה להנדסת מחשבים,

תושב פתח תקווה. יהי זכרו ברוך!