[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה








ילד שלי,
תמיד בוכים האנשים כי השארת אותם מאוחר.
היום אני בוכה כי אני השארתי אותך מאחור.
מתגעגעת אליך,
מתגעגעת למה שגרמת לי להרגיש בלי לדעת זאת אפילו.
מתגעגעת לזה שרצית או לא רצית...
מתגעגעת לילד שלי
שבעצם אף פעם לא הכרתי כילד
ושבעצם אף פעם לא היית שלי.
וזה לא הולך להיות מכתב פרידה כזה,
וזה לא הולך להיות מכתב עצוב כזה,
כי שנינו קבענו לסיים עם הבנאליות, נכון?
אולי ככה תזכור אותי טוב,
תזכור אותי טובה יותר,
מקיימת את מה שהבטחנו שנינו,
לסיים עם הבנאליות.
אז בעצם עכשיו זה אמור להפוך למכתב שמח, אופטימי כמו שקבענו
שתמיד יהיה... שמח, אופטימי...
אבל זה כבר לא משנה,
אני מאוהבת בך,
מאוהבת בשלמות
וזה כבר בנאלי.
ובעצם לחשוב שיש כזה דבר, שלמות, זה לא בנאלי?
ואולי גם אפשר להטיל ספק באהבה והתאהבות?
אלו גם דברים בנאליים!
נמאס לי, נמאס...
קשה להיות לידך, מרחוק או מקרוב,
קשה לעמוד בציפיות האדישות שלך.
עכשיו אתה יכול לחזור לתחילתו של המכתב ולקרוא הכל שוב כי כלום
לא השתנה וכלום גם לא ישתנה, הכל נשאר כמו שהיה...
אני כל כך אוהבת אותך







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
אני חושבת
שפרובוקטור
ופרובוקטורית הם
אותו אדם, רק
סכיזופרן.







שלכת. מסכסכת.


תרומה לבמה




בבמה מאז 18/11/04 23:39
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
ניצוץ יסוד

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה