מיכה בן-מאיר / סוף העולם - חלק א' |
מין נחשול של שקט
אביך ומרוכז ומחניק
השחפים צרחו על הירח
שלא ישקע בפעם האחרונה
וברחו מהים שנצבע בשני
כשהשמש נאבקה עד כלות כוחותיה
להמשיך את שגרת האתמול
הדייגים נשאו עינייהם בפיזור הדעת
והשליכו רשתותיהם המוטלאות
על סיפוני אניותיהם הבלויות
סיגריות זולות בזוית חיוכם הסתום
והחול מתפזר מתחת סנדלי הבד לרגליהם
וניצבתי כעד
והייתי רושם
ועצמתי עיני
ונתתי לשקט הרע
הממית
להתגנב
אל הריק בלבי
ליפעת
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|