היה הייתה פעם ילדה, שאת שמה לא אדע, הכרתי אותה, את אותה
ילדה.
ילדה עצובה ילדה בודדה. לעולם לא אבין מה היה לילדה, מדוע
הייתה היא כל כך עצובה, שיערה הזהוב, עינייה התכולות, פנייה
היפות כחרסינה בנויות, כל הבנים חיזרו אחריי אותה ילדה, והיא
באה ממשפחה מאוד אמידה, למדה בבית ספר פרטי ויקר, לא היה חסר
לה אף דבר, ובה התבוננתי שעות ושנים, מה צורב לה כל כך מבפנים?
חלפה שנה ועוד שנה והיא נשארה לבדה בודדה, מכל האנשים שתמיד
הקיפו אותה ראו על עינייה שהיא עדיין לבדה, תמיד ראיתי אותה
מטיילת בעיר, עם ספר ביד ומבט קריר, בוקר אחד כל העיר בהלה,
איפה נעלמה לה אותה הילדה? חיפושים, המולה כולם בדאגות, לאם
הילדה נגמרו הדמעות.
כי אותה ילדה אבודה בודדה באותו בוקר התאבדה. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.