[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







ענבל אשוח
/
הכלבה הפרטית שלי

עמדתי מאחורי הדלת ודפקתי בה חלש, מצפה לצד השני שיפתח אותה
למעני. הדלת נפתחה לאחר שלוש נקישות וגלית השחרחורת עמדה בפתח
בחלוק שחור, כמו שביקשתי ממנה. נכנסתי פנימה בצעדים איטיים
ופנים קפואות והיא סגרה את הדלת מאחוריי ונעלה.
"רוצה לשתות משהו?" שאלה בקול חלש.
"מים קרים," אמרתי וסקרתי את דירת הסטודנטים הקטנה.
היא הגיעה מקץ מספר דקות עם כוס מים גבוהה והובילה אותי לחדר
השינה הקטן שבו הייתה מיטה זוגית, שידה עם מראה וארון עץ ישן.
בקושי היה רווח בין המיטה שהייתה צמודה לקיר לבין הארון. היה
ניכר על החדר שסידרו וניקו אותו. התיישבתי על המיטה והיא עמדה
לפניי, מחכה שאגיד משהו. החדר היה חשוך מלבד מנורת לילה קטנה
שדלקה.
"רוצה גם לשתות?"
"אני אשמח, גבירתי."
"הביאי קערה ובקבוק מים."
היא הלכה וכשחזרה, בידיה היו הדברים שביקשתי.
הנחתי את הקערה ומזגתי לתוכה מעט מהמים הקרים. "שתי."
היא הביטה בי המומה.
"שתי מיד, כי אם לא אני אדחוף את ראשך למים עד שתיחנקי."
מיד היא התכופפה על ברכיה, שולי חלוקה מלטפים את כפות רגליי
והיא החלה ללקק מהמים עד שרוותה צימאונה.
"כעת קומי והסירי את החלוק," אמרתי בקול שקט וסמכותי.
היא התירה את חגורת הבד שהייתה כרוכה סביב מותניה והחלוק נפתח
באמצעו באופן מידי. היא הניחה אצבעות דקות מעוטרות בשתי טבעות
כסף על שולי החלוק ודחפה מעט אחורה - החלוק החליק מגופה
בקלילות ונשר אל הרצפה כגלים סביב רגליה. היא הייתה עירומה
לחלוטין, בדיוק כפי שביקשתי ממנה. לבי החל לפעום מעט במרץ
ועיניי סקרו אותה מלמעלה עד למטה. עד עתה ראיתי את גלית רק פעם
אחת וזה היה כשהיא הייתה לבושה במועדון.

התרוממתי ממקומי והרחקתי אותה מעט למרכז הרווח בפינת החדר בו
יכולנו שתינו לעמוד. היא בלעה רוק ועמדה שקטה כמו ים ללא רוחות
וסערות. צעדתי סביבה והקפתי אותה פעמיים או שלוש, עקביי נוקשים
על הרצפה בקול היחיד ששמענו - מלבד נשימותיה שהפכו מעט כבדות.
היא עצמה עיניה לרגע ויכולתי לראות את בית החזה שלה עולה
ויורד. שלחתי אצבע למצח שלה והעברתי אותה בעדינות על האף הישר,
הנזם הקטן, השפתיים הדקות, האוזן העגולה והשיער הגלי והשחור.
האצבע ירדה לצוואר ושוב לפה.
"פתחי את הפה," פקדתי והיא פתחה כאילו הייתה בתור לרופא
שיניים.
הבטתי פנימה, בוחנת את השיניים, לוחצת שתי אצבעות על הלחיים
במקום בו נמצאים חללי הלוע, כפי שבודקים לסוס את שיניו.
התקרבתי מעט להריח את הריח שיצא מפיה. ריח מנטה רענן. יד אחת
חפנה שד ומחצה אותו. היא פלטה צווחת הפתעה קטנה. הרגשתי את
הרכות שלו - היה לה חזה בינוני, קטן מעט משלי. האצבע הקיפה
במעגלים קטנים את הפטמות הזקורות מהקור (יכולתי להבחין בשיניה
הנוקשות קמעה) ואז צבטה את שתיהן בחוזקה. היא צעקה ואני צחקתי.
ליטפתי את גבה ואז עברתי עליו שוב בציפורניי. היא עצמה עיניה
כחתול וידעתי שעוד רגע היא אף תגרגר כמותו...

ידיי חפנו את הישבן העגול והגדול שלה, מעבירה אצבע בחריץ בין
הישבנים והיד השני ליטפה את הבטן העגולה וירדה למטה אל בין
רגליה. היא פשקה אותן אוטומטית על מנת לאפשר לי מרחב בלי שאף
אבקש זאת.
"אממ... הכלבה הקטנה כבר רטובה?" צחקתי.
היא השפילה ראשה. הסרתי את סנדלי העקב שלי ואז את בגדיי עד
האחרון שבהם והתיישבתי על קצה המיטה.
"ארצה!" פקדתי והיא מיהרה לשבת על ברכיה.
הבטתי בה, חסרת אונים, חמודה כל כך שבא לחבק אותה ולמחוץ אותה
אל זרועותיי.
"את מתרגשת?" שאלתי בלחש כשהבטתי אל תוך עיניה.
היא הנהנה בראשה וחייכה בהכרת תודה על כך ששמתי לב. גופה רעד
מעט. חייכתי אליה על מנת להרגיע ואימצתי אותה אל חזי. חשתי
בחזה נמחץ לשלי ובדופק החזק שלה. כרכתי את ידיי סביב שערות
ראשה והרחתי את השמפו שבו השתמשה עד לא מזמן. לאחר מספר דקות
הרחקתי אותה מעט ממני.
"לקקי לי את כפות הרגליים," אמרתי.
"כן, גברתי," ומיד כרעה על ארבעותיה, נטלה כף רגל שלי והחלה
ללקק בעדינות עם לשונה הקטנה את השקע שבכף רגלי. אט אט עברה
לאצבעות הרגליים שלי, ליקקה אותן ומצצה אותן אחת אחת. עצמתי
עיניי ונשענתי על מרפקיי לאחור, מבחינה בכך שמדי פעם היא נעצה
בי מבטים לראות את תגובותיי.
"עכשיו את השנייה," אמרתי בקושי, נאנקת מפעם לפעם ומרגישה איך
השפתיים שלה בולעות לי את כף הרגל והאצבעות הקטנות, יונקת אותן
כאילו הייתה כל אחת מהן איבר מין זכרי קטן. מדי פעם ידיה ליטפו
לי את השוקיים והלשון עלתה אליהן. לאחר זמן-מה אמרתי לה לחדול.
התרוממתי. "על ארבע עם ישבן מובלט!"
מיד היא הסתדרה כפי שביקשתיה. ליטפתי את עמוד השדרה שלה ואז את
ישבנה.
'פאח!' סטרתי לישבנה.
היא צעקה.
'טאח!' סטרתי בשנית. ושוב. ושוב. ושוב. ישבנה הפך סמוק יותר
ויותר כשל לחייה של נערה ביישנית שנושקים לה לראשונה.
היא צעקה ואני הגברתי את החבטות יותר ויותר.
"אל תזוזי ואל תנסי להגן על ישבנך. לו תעשי זאת, אחבוט בך
כפליים!" הזהרתי אותה.
"כן, גבירתי."
פתחתי את תיק הגב שלי ושלפתי ממנו שוט קטן קלוע מחבלים בצבעי
שחור-לבן ומתוכו יצאו שמונה זנבות עור שחורים. ליטפתי את ישבנה
עם הרצועות, ישבנה זקור כלפיי, ראשה טמון בין מרפקיה ונושק
לרצפה.
"מה גילך?" שאלתי.
"עשרים ושמונה, גברתי.
"אם כך, אלו יהיו מספר ההצלפות שאתן לך. ספרי אותן ולאחר כל
הצלפה, אמרי תודה. מובן?"
"כן, גבירתי."
הנפתי את השוט. הצלפה ראשונה, רכה.
"אחת, גברתי!"
"לא אמרת תודה. קבלי עוד חמש ללמדך לקח.
"תודה, גברתי,"מלמלה.
הצלפתי בה הצלפה קטנה.
"אחת, גבירתי, תודה.
"שתיים, גבירתי, תודה.
וכן הלאה וכן הלאה. כשהגענו לחמש-עשרה, היא התבלבלה בספירה
והתחלנו מחדש. אני חייבת לציין שגם כשהתחלתי להשתולל בעוצמה
ובמהירות, היא לא ניסתה להסתיר את ישבנה או להרחיק אותו ממני.
לבסוף סיימנו. ישבנה וירכיה האחוריות היו אדומים לגמרי.

התיישבתי על המיטה, רגליי מפושקות.
"את יודעת מה את צריכה לעשות, כלבה, נכון?"
"כן, גבירתי,"מרה ומיד התכוננה למלאכה.
ראשה נטמן בין ירכיי ולשונה נטמנה בתוכי. ידי נשלחה אל שערותיה
והצמדתי אותה אליי עוד יותר.
"קדימה, כלבה שלי..." דרבנתי אותה במילים ובהמשך באנחות. בעודי
גונחת, התרוממתי לפתע, זרקתי אותה למיטה והתיישבתי על פניה.
היא אחזה בישבני בעזרת שתי ידיה, מלקקת אותי כאילו אין מחר
ואני רועדת על פניה, מתנשפת, נזרקת לאחור, מרגישה את הגלים
מתחילים לבוא בי. ירכיי רעדו עליה וכמעט וחנקתי אותה ביניהן...
זרקתי את גופי לאחור, נשכבת עליה. ישבני מרופד בשדיה, גבי
בבטנה וראשי מתחכך בין רגליה בכל פעם שרעדתי עד לסיום המתוק.
היא חדלה.
"אמרתי לך להפסיק?" צעקתי לה ממקומי.
והיא ישר המשיכה בעבודתה ואני בעבודתי  מלאכת האילוף. עליה
ללמוד שאסור לה להפסיק בטרם אומר לה והופ התבלבלו מחשבותיי
בדרך לאורגזמה השניי והשלישית. ברביעית כבר אפסו כוחותיי
והתמוטטתי עליה, מתנשפת כולי.
שתקנו וניסיתי להסדיר את נשימתי. אט אט, מפחדת שמא תיחנק,
התרוממתי ממנה ונשכבתי עליה בטן אל בטן. שפתינו היו סמוכות זו
לזו, וכך גם עינינו. שיערי נשפך על מצחה והסטתי אותו מדי פעם
על מנת שלא יפריע לשדה הראייה שלי. מחצתי את שדיה והיא התכווצה
בכאב. ברכי התחככה באיבר מינה ויכולתי לחוש ברטיבות שלה מכסה
אותה יותר ויותר.
"הכלבה חרמנית?"
"כן... גבירתי,"מרה בקושי.
"הכלבה רוצה לגמור?"
"בבקשה, גברתי!" אמרה בתחינה.
"את חושבת שאת ראויה לזה, זונה קטנה?"
"רק אם גבירתי חושבת..." אמרה  וראיתי שהיא כל כך מקווה.
פישקתי לרווחה את רגליה ודחפתי אצבע. רעידה קטנה חלפה בירכיה
הפנימיות. עוד שתיים החליקו בקלות. היא ממש שפעה מיצים. החדרתי
את האצבעות עמוק יותר ואז התחלתי להכניס ולהוציא במהירות,
דופקת אותה בעזרת אצבעותיי, רואה אותה נהנית, נאנחת, ראשה
משתלח לאחור.
הפסקתי.
היא הביטה בי המומה.
"הכלבה רוצה זין?"
"כככ....כן.
"אבל אין לי זין, יש לי רק כוס. זה לא מספיק?"
"מספיק בהחלט, גבירתי."
צחקתי על מבט פניה שנראה כאילו היא נתפסה בקלקלתה.
"טוב, זו ההזדמנות לנסות את הסטרפ-און החדש שקניתי," אמרתי
בעליזות ואז לחשתי לה באוזן: "אני מתה לדפוק אותך עד שתצרחי
לשמיים."
כשהתרחקתי ראיתי שהיא חרמנית כהוגן.

ניגשתי לתיק שלי ושלפתי מתוכו סטרפ-און דו-כיווני מסיליקון.
"חיגרי לי אותו," אמרתי.
היא צייתה והחדירה בזהירות את הצד הגדול לתוכי. נאנקתי מתחושת
העובי המופלאה שמילאה אותי. היא חגרה היטב את החגורה סביב
מותניי וירכיי הפנימיות. לקחתי קונדום ולאחר שקרעתי את העטיפה,
הלבשתי אותו על האיבר-הזקור-תמיד.
"על ארבע!" ציוויתי והיא נעמדה מיד על המיטה כמו כלבה קטנה
ומחונכת.
"באיזה חור את רוצה אותו?"
"איזה חור שתרצי, גברתי."
בחנתי היטב את שני החורים. דחפתי יד לתוך הכוס שלה ושפשפתי
קצת. הוא התרטב שוב. דחפתי אצבע לתוך פי הטבעת שלה והיא נאנקה.
התחלתי להניע את האצבע ולהחדיר אותה פנימה יותר ויותר ולאחר
מכן הכנסתי מעט בקושי את השנייה. בכל פעם הוספתי עוד נוזלים
מהמאגר הבלתי נדלה שלה, ואז אחזתי בזין המלאכותי שלי והחדרתי
אותו באבחה אחת אל תוך הכוס שלה מבלי שתצפה לזה בכלל. היא צעקה
ואני אחזתי היטב במותניה, דוחסת את עצמי לתוכה, חשה כאילו
הסטרפ-און הוא חלק בלתי נפרד מגופי, נכנסת אליה עמוק יותר
ויותר, חזק ומהיר כשבכל כניסה שלי לתוכה, האיבר השני שבתוכי
נדחס אליי יותר ואני חשה את החיכוך הגבוה והמהיר.
יצאתי ממנה ואז התחלתי באנאלי. כבר הייתי משולהבת ולא ממש
התחשבתי בה. היא צעקה ומהר מאוד גופה התאים עצמו לאיבר שפמפם
אותה. שתינו גנחנו ואני זיינתי אותה כמו בחלומות הפרועים שלי,
אוחזת ביד אחת בשערותיה וכורכת אותן סביב פרק ידי, משפילה אותה
כמו שראוי להשפיל כלבה מיוחמת שכמותה, אוחזת בשדיה ביד השניה,
שורטת את גבה בציפורניי, חובטת בישבנה בכפות ידיי ומרכיבה יחד
איתה את המוזיקה הכי יפה בעולם.    
כשחדרתי אליה, עשיתי זאת בהתחלה כדי שהיא תהנה, אך כשתפסתי שגם
אני חשה בחיכוך שלא כהרגלי, פשוט הפסקתי לחשוב מה ואיך היא
רוצה את זה וכיוונתי את חדירותיי לפי הנאתי. כל כך כיף להיות
אגואיסטית לפעמים...
התיישרתי ואמרתי לה שתתיישר גם היא. בבת אחת התחת שלה מילא את
השקע של האגן התחתון שלי.
"הישעני על הקיר," התנשפתי.
היא נשענה על הקיר, הישבן מובלט מעט לעברי. יד אחת שלי מחבקת
את הבטן שלה יד שנייה את השד ושוב דחפתי את עצמי אליה לחדירה
עמוקה יותר. היא השתוללה ממש ואני העברתי את ידיי לקדמת גופה,
מעגנת אותן במעין חיבוק כל אחת מהכתפיים כך שאצבעותיי מופנות
כלפיי וחדרתי אליה בזווית מלמטה למעלה.
היא צרחה וגנחה ואני נשכתי אותה בכתף ובשכמות, שורטת, נושקת.
אצבע אחת נשלחה אל בין רגליה והתחלתי לשפשף את דגדגנה.
נשיפותיה החלו להתגבר. "אוי אלוהים, אוי אלוהים..."
"שלא תעיזי לגמור!"
"אני לא יכולה..."
"תתאפקי, רק כשאגיד לך, תוכלי."
והיא התאפקה. ראיתי איך היא מותחת את עצמה עד הגבול כמעט,
עומדת להתפוצץ.
כל העסק התחיל לעייף אותי. לא ברור לי איך גברים עומדים בזה כל
כך הרבה זמן...
יצאתי ממנה קצת ואז התיישבתי על עקביי כשברכיי מקופלות במעט
פישוק. היא הנמיכה עצמה על האיבר הזקור כשגבה אליי, ברכיה
מפושקות וכל אחת לצד ירכיי, עד שישבה עליי.
אחזתי במותניה והקפצתי אותה על הדילדו, מרימה ומורידה אותה
והיא גם היא עוזרת לי כמובן. השתוקקתי לרגע להיות במקומה. היא
המשיכה לקפוץ עליי, הרשתי לה לאונן.
"עכשיו!" אמרתי וחדרתי אליה חדירה אחת עמוקה.
"אההההההההה..." היא צעקה והחלה בסדרת התכווצויות מטורפת.
הייתה לה אורגזמה אפילו יותר חזקה משלי. הצטערתי שהזין שלי לא
אמיתי ואני לא יכולה להרגיש אותה מבפנים.
חיבקתי אותה חזק, שתינו מזיעות ורטובות.
היא התרוממה, הסירה את הסטרפ-און שלי ושתינו שכבנו על גבינו,
מעולפות וכמעט חסרות הכרה.
"בואי הנה," אמרתי לה והיא חיבקה אותי בידיה, ראשה מונח על
חזי.
ידי נתחבה תחת ראשה, היא שכבה על צדה ואני על גבי. כחתולה
מפונקת היא תחבה רגלה אל בין רגליי ושפשפה מעט, נהנית מהרטיבות
הגואה בי עוד קצת.  
"לילה טוב, כלבה קטנה שלי," לחשתי לה ונשקתי על מצחה.
"לילה טוב, גבירתי,"
שפתיה ליטפו את לחיי ואז שתינו נפלנו עמוק לתוך שינה מתוקה.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
אני מוכן לפרסם
בבמה חדשה רק אם
היא לפני
ההנפקה. אחרי
ההנפקה זה כבר
לא שווה הרבה.


תרומה לבמה




בבמה מאז 12/3/05 9:57
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
ענבל אשוח

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה