[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







הדס הדס
/
תמיד מכוסה

עד היום אני לא מסוגלת לישון בלי סדין עליון
חייבת להתכסות.
זה ככה מאז שהוא ניסה לגעת בי.

אני זוכרת את הלילות ההם.
הלילות שבהם הייתי מתעוררת קפואה. מרגישה אותו רוכן מעלי.
זוכרת את התחושה הזאת. תחושה של חוסר אונים. של להתעורר לתוך
סיוט.

הוא לא נגע בי.
רק רכן.
ונגע בעצמו, כמובן.

זוכרת את החלומות. חלמתי שאני מאובנת. שאני לא מסוגלת לזוז.
כי ככה הרגשתי בלילות ההם.

פעם אחת העזתי לקום.
הוא נבהל.
הדלקתי את האור.
הוא עשה כאילו שהוא ישן.

אבל אני יודעת שזה היה אמיתי.

ולראיה... עד היום אני חייבת להתכסות.

היום אני מתכסה בנינוחות.
פעם הייתי מהדקת סביבי את הסדין. ישנה כמו מומיה.
שלא יוכל להגיע אלי.

אני זוכרת את השיחה ההיא. כשאמרתי לו שלא יעז יותר לגעת בי.
ומאז... כאילו כלום לא קרה.

ואני הולכת לישון.
ותמיד מתכסה.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
להתראות.






ברוך גולדשטיין
אופטימי שנפרד
מאישתו.


תרומה לבמה




בבמה מאז 16/11/04 21:02
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
הדס הדס

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה