[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







שירה יצחקי
/
כשתגדל

1. פנים, בית, בוקר מוקדם, שנת 1985

אמא
אביב אתה תאחר

אביב
אמא הנעליים שלי, איפה הנעליים שלי? ראית ת'נעליים?

אביב חוטף את התיק שלו במהירות ויורד למטה במדרגות

אמא
זה למטה. נו כבר

2. פנים, מטבח, בוקר מוקדם, שנת 1985

אמא
תשתה.

אביב נכנס לתמונה בבהילות. הוא חוטף את הכוס שהיא מחזיקה ביד,
לוקח שלוק קצר ומניח מהר על השיש

אביב
תודה

אבא
אביב נו כבר

3. חוץ, בק"ום, בוקר מוקדם, שנת 1985
אמא ואבא מנופפים לשלום לנער בן 18 שמוציא את הראש מהאוטובוס,
האבא מצלם אותו פעמיים ומחבק את האמא שקצת בוכה.

אבא
את לא צריכה לדאוג לו את יודעת, הוא ילד גדול

הוא שם יד על הכתף שלה והם מתחילים ללכת לכיוון המכונית

אמא
משה, תעשה טובה ושתוק. שנינו יודעים שאתה יותר פוחד ממני.

האבא נעצר ועושה פרצוף חצי מופתע בצורה תיאטרלית

אבא
אני? על מה את מדברת? הוא נהיה גבר סוף סוף

אמא
בוא הביתה משה.

היא לוקחת לו את היד וממשיכה ללכת.

4. פנים, בית, בוקר מוקדם, שנת 1986

אמא
ארז חמודי אתה תאחר

ארז
אני לא יודע איפה הנעליים שלי

אמא
זה פה בסלון חמודי, קדימה בוא

ארז יורד לסלון בצעדים מהירים, הוא יושב על הספה ומתאמץ לקשור
את השרוכים

ארז
כחול על אדום. סיבוב, אדום על כחול. למשוך.
אמא תראי!

אמא
מקסים חמודי. בוא תשתה.


5. פנים, חדר משחקים, בוקר מאוחר, שנת 1986
קבוצת ילדים יושבת במעגל. ילדה קטנה מחזיקה דובי.

הגננת (פונה לארז שיושב לידה)
מה אתה רוצה להיות כשתגדל?

ארז
אני אהיה כמו אח שלי. הוא חייל ויש לו רובה. והוא נורא חזק
והוא גם מגן על כולנו כי הוא בצבא
פיו פיו (רעשים של יריות) אני אהרוג את כל הרעים

הוא משתמש בתנועות ידיים נלהבות וזז במקומו בחוסר מנוחה.

דועך לשחור

6. שיר: הנסיך הקטן מפלוגה ב' - גידי גוב
חוץ, בסיס צבאי, בוקר לפני זריחה

חייל א
לחוץ?

חייל א' קופץ קצת במקום כדי להתחמם, ואז מתכופף ולוקח קצת עפר
כדי למרוח על הפנים.

חייל ב'
חחחח יא הומו, מה אתה עושה?

חייל ב' מביא לחייל א' מכה קטנה על הכתף. הוא מוציא סגריה
מקומטת ושם בפה, המצית שלו לא פועל.

חייל ב'
כוס עמק ערס עם המצית המזדיין הזה

אביב נכנס לתמונה.

אביב
תרגע חמוד, למה סתם? הנה, קח

אביב מוציא מצית מהכיס שלו ומדליק לחייל את הסגריה.
החייל מודה לו ומדליק. הוא נושף את העשן לצד ומחווה עם הראש אל
חייל א'

חייל ב'
קלוט, קלוט ת'הומו

אביב
מה הקטע של הפרצוף השחור? לך נקה את זה.

חייל א'
שניכם דפוקים. לא ראיתם סרטי מלחמה אף פעם?

חייל נוסף נכנס לתמונה.

חייל
לכו לחדרים. קחו תדברים שלכם ובואו לתדרוך.
ומה הקטע עם הפרצוף השחור? תשטוף את זה לפני שהמפקד יהרוג
אותך.


7. חוץ, שדה, זריחה, שנת 1986
מפקד
חיילים, לפקודה שלי פותחים באש, המארב הראשון שלכם, אל תתנו
לזה להדפק. שכבו נמוך סתמו ת'פה וחכו לזריחה

החיילים שוכבים נמוך, חלקם זזים באי נוחות, מזיזים אבן מדי פעם
או שיח קוצני.
ממתינים כמה שניות כשהשמש טיפה עולה.

המוסיקה נקטעת. נשמע פיצוץ

חייל
אש חיה! אש חיה! מטען מטען מטען!!! שמאל! מטען בשמאל!
פצוע! יש כאן פצוע! חובש! תביאו לכאן חובש!
איפה החובש?!


8. פנים, בית, בוקר מאוחר, שנת 1986
האמא פותחת את הדלת לקצין לבוש מדים, חיילת ורופא.
היא נופלת על הרצפה מקופלת (כמו בתנוחת תפילה)

(ציירתי לו עץ וכבשה על נייר והוא הבטיח לי שישוב - מתנגן ברקע
ואז מוסיקה בלי מילים)

9. חוץ, בית קברות, שעות אחר הצהרים, שנת 1986
קבוצה של אנשים מתגודדים סביב הקבר, כולם לבושים שחור ואפור
כהה. הרב לובש חולצה לבנה.
הרב מתפלל בקול חזק.
מצבה בצבע אפורה כהה עם כיתוב לבן
"אביב נורבר
בן ואח אהוב
1967-1986"

ארז מחזיק לאבא שלו את היד.
האבא עוצם עיניים ומזיז את השפתיים עם התפילה.

ארז
אבא, אביב לא חוזר?

אנשים מתחילים להתרחק קצת, הולכים לכיוון המכוניות.

אמא (ממלמלת)
ארץ אוכלת יושביה

האמא מוחה את האף במטפחת אפורה. יש לה משקפי שמש כהות גדולות
והאף שלה אדום. השיער אסוף במטפחת.

דועך לשחור

10. פנים, חדר שינה, לילה, שנת 1986
האמא שוכבת על הצד והאבא שוכב לידה, הוא מניח עליה את היד.

אמא
חתמתי על ההסכם הזה. זאת הייתה טעות.
הוא הבטיח שיהיה בסדר. שזה כלום.
הוא הבטיח.

דועך לשחור
11. פנים, מטבח, בוקר, שנת 2004
ארז נכנס למטבח  ומתיישב ליד השולחן

ארז (פולט בעייפות)
אני מרגיש נורא. כאילו לא ישנתי כל הלילה. אני חושב שנדבקתי
במשהו.

ענת
בוקר טוב גם לך.
קח, תה ירוק, שניים סוכר. זה יעשה לך טוב יותר.

היא מתכופפת לנשק אותו ומחייכת.

ארז
את תאחרי לעבודה.

ענת
אני הולכת, אני הולכת
ביי. נדבר בערב.

ענת יוצאת מהתמונה ונשמעת טריקת דלת.

ארז (ממלמל)
נדבר... כן.

12. פנים, מטבח, ערב, שנת 2004

ענת
אתה לא חייב אתה יודע

היא מפנה את הכלים של ארוחת הערב מהשולחן ומניחה אותם בכיור,
פותחת את הברז ומתחילה לשטוף את הצלחות.

ארז
אני כן

הוא מדבר בקול שקט, אבל קצת כועס. משחק קצת באצבעות שלו ומתופף
על השולחן.

ענת
לא. אתה לא.
אתה כבר עשית צבא. זוכר את זה?
למה שיתנו לך עכשיו לשרת שוב בצבא? ועוד בקרבי?
הם לא זימנו אותך. אז אתה לא חייב. זה סתם משהו שיש לך עכשיו,
תישן על זה קצת, זה יעבור לך.

היא ממשיכה לשפשף את הצלחת אפילו שהיא כבר נקייה. קצת יותר
היסטרית, יותר דואגת.

ארז
ישנתי על זה המון. זה רץ לי בראש מאז שאמא שלי נפטרה.
יש לי פרופיל 97. את יודעת שלא הייתי קרבי רק בגלל אמא שלי.
אני מרגיש שאני חייב את זה לאביב. אני פשוט חייב לעשות את זה.

הוא מסתכל על השולחן, מלטף לו את הפינות קצת, מתופף לעצמו על
הרגל.
ענת שותקת וממשיכה לשטוף את הכלים.
היא נאנחת.

ארז
השולחן הזה כבר הרוס, צריכים לקנות חדש, או לתקן אותו, לשייף
קצת.
אני  אתקן אותו כשאחזור.

ענת (בשקט)
אם תחזור.

ארז (נאנח)
למה הכל אצלך תמיד כל כך קיצוני? תמיד הכל כזה קריטי. כל כך
סופני.
את עושה פיל מזבוב, תמיד פסימית כל כך!
אני אהיה בסדר, את יודעת שאני אהיה בסדר.

ארז קם ומחבק את ענת מאחור. הוא מניח את הידיים שלו על הידיים
שלה (שנמצאות על הבטן שלה).
ענת משתחררת מהחיבוק ועושה פרצוף של חוסר שביעות רצון.

ענת
לילה טוב

ענת יוצאת מהמטבח והולכת לכיוון חדר השינה.
ארז עובר ליד השולחן ולוקח ממנו את המפתחות שלו שהיו שם, ומשם
ממשיך לכיוון חדר השינה גם.

13. פנים, חדר  שינה, לילה, שנת 2004
ענת שוכבת על הצד עם הגב לארז.
ארז נכנס לחדר, הוא מתיישב על המיטה וחולץ נעליים. הוא מעיף
אותן לצד החדר ליד הדלת ונשאר רק עם חולצה.
הוא נכנס למיטה ומתכסה חצי גוף.
ארז מסתובב עם הפנים לגב של ענת ומחבק אותה.

ארז
אני אוהב אותך

הוא מנסה לנשק לה את האוזן והצוואר.
ענת מזיזה את הכתף שלה בתנועה כועסת וארז עוזב אותה.

ענת
לך לישון ארז

ענת עוצמת עיניים ומחזיקה את הידיים של עצמה. היא משחקת בטבעת
הנישואין.
היא פוקחת עיניים ודמעה נופלת מזווית העין שלה לכרית.

דועך ל:

14. פנים, מסדרון, בוקר, שנת 2004

ארז
אני אחשוב עלייך כל יום. אני מבטיח.

הקיטבג הגדול שלו תלוי ברישול על כתף שמאל, הוא מנשק אותה על
הלחי ומריח לה את השיער. עוצם את העיניים לשנייה ומריח את
השיער שלה, מתענג על הרגע.

ענת עומדת בכניסה ולא זזה. היא מעבירה משקל מרגל לרגל, פותחת
את הפה כאילו כדי להגיד משהו אבל סוגרת אותו בחזרה. נוגעת לו
ביד ומושכת קצת באף.

ענת (קול צרוד)
תשמור על עצמך.
(משתעלת)
אני אוהבת אותך

היא מושכת שוב באף ועוצמת עיניים לשנייה.

ענת
טוב לך לפני שאני אתחיל לבכות, אין טעם לעשות את זה קשה יותר.

מלמטה נשמע צפצוף של מכונית.

15. פנים, בית, בוקר, שנת 2004
ענת עומדת ליד החלון ומסתכלת למטה. רואים את ארז יוצא מפתח
הבניין וג'יפ צבאי מחכה לו ליד המדרכה. הוא מסתובב ומנופף לה.
היא עוצמת עיניים.

16. מסך שחור.
ברקע (מטחי יריות. בכי. צעקות)
דמות של רופא ואיש מבוגר במדים מופיעות מתוך השחור, קצת
מטושטשות.
רופא בחלוק לבן מסתובב אליה, גם הוא מטושטש.
כתם דם מתפשט על הכל.

17. פנים, חדר שינה, לילה, שנת 2004
ענת פותחת עיניים בפחד. היא קמה מהמיטה ומחזיקה בשולחן הלילה
שלה.
היא הולכת לכיוון חדר האמבטיה שנמצא ליד.

18. פנים, חדר אמבטיה, לילה, שנת 2004
ענת שוטפת פנים ומחזיקה בכיור בשתי ידיים, היא מסתכלת על עצמה
בראי, מעבירה יד בשיער ועוצמת עיניים.

דועך ל:

19. חוץ, מכונית, צהריים, שנת 2004
ענת נוסעת בתוך העיר. יש חנויות מסביב ואנשים.
הרדיו דולק. היא מעבירה תחנה. מדברים על חייל הרוג.
ענת מעבירה מהר תחנה.

ענת (נאנחת)
אוף עם זה.

היא מעבירה לתחנה אחרת, הנסיך הקטן מתנגן.

20. פנים, סלון, צהריים, שנת 2004
(צלצול פעמון)
אישה מבוגרת פותחת את הדלת

אישה מבוגרת
ענתי! חמודה שלי מה את עושה פה בשעה כזאת? ואיפה ארז?

האישה מדביקה לענת נשיקה על הלחי .
ענת נכנסת לדירה ומניחה את התיק שלה על הרצפה.

ענת
היי אמא. נכון סיפרתי לך שאולי הוא יתגייס שוב וכל זה?
אז הוא הלך על זה.
בכל מקרה, אני אשאר פה לסוף שבוע ככה, מוזר לי להיות לבד בבית.
רק עד שאני אתרגל למחשבה.

אמא של ענת
את בכלל שואלת?
אבא ישמח נורא, באמת חשבנו עליכם אתמול, ראינו תכנית על
תאילנד, והירח דבש שלכם ו...

ענת קוטעת את אמא שלה בתנועת יד.

ענת
כן, אממ...
אני קצת עייפה, אני נורא מצטערת, אני פשוט הולכת להתקלח
ולישון, הרגו אותי בעבודה ויש לי עוד לסיים את המאמר שלי
לפרופסור שוורץ... בכל מקרה, אני בחדר שלי.

ענת לוקחת את התיק שלה שהיה על הרצפה והולכת לחדר כשהוא על
הכתף שלה.


21. פנים, סלון , צהריים , שנת 2004
ענת  מתיישבת בכורסא. היא מתכסה בשמיכת טלווזיה ואז מתחרטת.
זורקת את השמיכה הצידה ומדליקה את המזגן. היא שוב מתחרטת ומכבה
אותו. שמים לב שהיד שלה רועדת קצת כשהיא מושיטה אותה לעבר השלט
של המזגן.
רואים שיש לה בטן די גדולה של אישה בהריון. היא נאנחת וקמה
למטבח.

22. פנים, מטבח , צהריים , שנת 2004
היא נאחזת בשולחן של המטבח, נתמכת בו קצת ומדדה לעבר הקומקום.
פותחת את הארון שמעל הראש שלה ומוציאה שתי כוסות.
באחת היא שמה שתי כפיות סוכר ושקית תה ירוק. בשנייה היא שמה רק
מים חמים.

ענת
טיפשה. זה מה שאת.
(צועקת)
פשוט מפגרת! מפגרת אחת !

ענת זורקת את הכוס עם התה הירוק לרצפה ומתחילה לבכות.

(הסצינה משתתקת, שומעים דיבורים.
רב שצועק תפילת כוהנים
גבר מבוגר: אני מצטער
צעקה של מפקד: הכתף נשק)

ענת מתיישבת על כיסא גבוה במטבח ומחייגת מספר טלפון.
היא מדברת עם אמא שלה.

ענת
לא... אני בסדר...
זה פשוט כל השקט הזה. אני פשוט לא מסוגלת לסבול את זה יותר
אני לא יודעת על מחר, אם יהיה לי כוח. אני עייפה נורא בזמן
האחרון.



23. פנים, בית חולים - חדר יולדות , לילה , שנת 2004

ענת
תוציאו את זה ממני!

השיער שלה פרוע, הנשימות שלה לא סדירות והיא מתאמצת מאוד לסדר
אותן. היא נושפת ושואפת אוויר בכבדות ובמהירות.

ענת
אימאאאאא כואב לייייי
איההההההההה

בצד שמאל רואים אחות שמחזיקה לה את היד, האחות מעווה את פנייה
בכאב, רואים שענת תוקעת בה ציפורניים ממש חזק.

הכל משתתק.
צווחה חדה קורעת את החדר.

מיילד
יש לך בן, בריא ומקסים

24. פנים, סלון , ערב, שנת 2018
יד מדליקה נר שעומד ליד תמונה ממוסגרת של ארז.
שומעים משיכה באף.
ליד התמונה של ארז רואים תמונה של ילד שדומה לו, הוא בערך בן
10 בצילום הזה, יושב על נדנדה.

25. פנים, דירה, בוקר מוקדם, שנת 2018

ענת
יובלי אתה תאחר

יובל
אמא איפה הנעליים שלי?

ענת
זה בסלון. ויהיה נחמד אם תשים אותם במקום לשם שינוי.

יובל מגיע לסלון במהירות, הוא מתיישב וקושר את השרוכים.

ענת
קדימה, אתה תאחר לטקס. קח תשתה.

26. חוץ, חצר בית הספר , בוקר , שנת 2018
יובל עומד על במה בחצר בית הספר.
מחזיק את המיקרופון, בעיניים מושפלות למטה הוא מסתכל על במת
העץ המאולתרת.
נושם שנייה עד שיגיע תורו, נשימה קצרה אחת.
נערה אחרת מסיימת לשיר וצועדת אחורה. יובל פוסע צעד קדימה
ומרים את הראש

יובל
כשתגדל ויהיה לך ילד
שיבוא ישאל
מה אהיה כשאגדל?
אז תגיד לו עזוב, אל תשאל







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
לכאורה אין כל
סיבה לבקר את זה
שמאשר את
הסלוגנים,
ואמנם, אין זו
ביקורת, אלא
תחינה :
דחילאק, צנזר
משהו !






האמת בסלוגנים


תרומה לבמה




בבמה מאז 13/11/04 17:58
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
שירה יצחקי

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה