ג'ק דניאלס / שמש שלי |
מסביבי שררה הדממה, האפלה המייבבת.
כהרף עין זה הפציע; האור גירש את השממה,
את אותה הגברת שבחיי שלטה ללא עוררין,
עד אותו רגע קסום.
ספק אדם, ספק מלאך,
עמדה לה שם ישות ומתוכה האור בוקע, פוסל כל רגש כוזב וגלמוד.
שאלתי לשמה -
טוב ליבה האינסופי ענה
לי...
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|