זה נורא מטומטם משהו, אבל לא אכפת לי. זה נורא מביך, אבל אני
מתגברת. זה נורא פתאטי, אבל אני מנסה לעשות שזה לא יהיה אכפת
לי. מין אדישות-לא אדישות, מין טוב מהול ברע - מין רע מהול
בטוב.

מה אתה בונים שם בכלל? מזרקה? אתה והחבר`ה שלך הם הנוף שלי.
אני מציצה בין הרווחים שבחלון ורואה אתכם. לא דשא, לא פרחים
ולא שקט, רק אתכם, הרבה אבק וציור מזעזע שצוייר על הבניין
ממול, בעיניי הוא פשוט מזעזע. אין לי מושג מה אתה חושב על כל
זה, למען האמת זה די מזיז לי מאד. אולי בבית מחכים לך אישה
וילדים? אולי לא. זה מזיז לי וגם לא מזיז לי. בינתיים, אני
מתגוררת כאן, בינתיים אתה מין שכן שלי.

זה טוב להיות בקשר טוב עם השכנים שלך, זה גם רצוי: אפשר להשאיל
סיגריות, אפשר לכתוב מכתבים ואולי אפילו לקבל ברכת "בוקר טוב"
בבוקר ו"ערב טוב" בערב. אולי לא.
אתה היחיד שלא סנוב מכל החבר`ה אצלכם ואולי סתם לא אכפת לך
להשתעשע?
כל כך הרבה "אולי'ים"... מקודם, בדף הקודם, זה היה מבדח משהו.
גם אותי. עכשיו כבר לא.
זה נחמד שיש מישהו בחוץ, קרוב כל כך שנמצא שם. אם אפשר להעזר
בו זה יותר נחמד ואם היחסים סימביוזים זה בכלל נחמד. אני יודעת
שאתה בכלל לא יודע מי אני - לא ראית (אולי גם לא תראה או אולי
כן?). אולי זה גם לא מעניין אותך. אולי זה מסקרן אותך - אתה רק
רואה יד מושטת...
אגב, היד שלי היא היד השמאלית אצלך.