בחדר דולקים עשרות נרות
ולי קר...
כשאתה אוחז בידי
נוגע לא נוגע,
אני נכנסת לביקור קצר בגיהנום.
עוברת בין המדורים
(שומעת אותך ממלמל, דבר ברור!)
והיכן שהאש שרפה,
עתה הקור מקפיא.
כשאני בוכה
אתה שותק,
והדממה מכאיבה
מהדהדת
זועקת את מה שהצטבר.
אל-מלא-רחמים
אנא
עשה שלא אצליח להבין!
פולין, אוגוסט 2004 |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.