בחרדת קודש הבטתי,
בזעם ניתך משמיים,
במסתור אין רואים אף דמעתי
זו הדרך עולה ירושלים.

פשענו, צררנו, הבטנו אחור,
אך לא פעם הישרנו קדימה.
ומדוע זה שחור ובזלת וכפור
וסכין נעוצה בלב פנימה?

הן תום העיניים עוד לא ראה אור
ועינינו עודן ניגרות.
לא פשעו, צררו, לא הביטו אחור,
נפשות פעוטות משדרות.

אנא סלח נא רחום בחודש תשרי
לעם נבוך מבולבל.
הלא כלום לא נשאר, הבט והרי
לפניך קרבננו מוטל.

נחזק, נחזיק, ולוואי נתחזק,
ותהא שנה זו שנת גאולה.
יבוא השלום וקץ לכאב,
ת הא
ש נת
ס וף
ה קללה.





אין ניקוד.  שדרות (בית 3 שורה אחרונה) - העיר שדרות