[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







רן שפר
/
רעידתדמה

לפעמים הייתי רוצה שתהיה רעידת אדמה. רעידת אדמה במרכז
תל-אביב. שתהיה לפחות 8.6 בסולם. מצידי היא יכולה להתחיל בקטן
- ב-5.2, או 3.4, אבל שתטפס ותגיע ל-8.6.

כן, אין לי רחמים. שתהיה קצת הרסנית.. טוב, נו, קצת יותר
מהרסנית. הרי אם תהיה אחת של 8.6 במרכז תל-אביב יהיה הרס די
רציני מפני שאנחנו פה בארץ לא נמצאים באזור סיכון גבוה - בכל
אופן זהו הקונצנזוס של מועצת החכמים של קבלני הבניין. רק
בישראל. בכל מקום אחר היו חושבים שמדינה שנמצאת על גבול השבר
הסורי-אפריקאי, צריכה לדאוג לסטנדרטים הקשורים לחומרי הבניין
וגובה הבניינים. אבל לא. לא בישראל.
אבל מתישהו זה יקרה. בטוח. וכשזה יקרה, תהיה אותה תחושה כמו
באסון גשר המכביה, רק שהפעם אלה לא יהיו אנשים מחו"ל שבאו
להשתתף בתחרויות ספורט, אלא אנשים מלב המדינה - צברים. אנשים
מגוונים שונים ומשונים, שסך הכל נהגו באוטו ביום הזה, בשעה
הזאת. אולי חיטטו קצת באף. גירבצו. אכלו. השמינו. הקיאו.
נפרדו. לתמיד. ואפילו כאלה שחיטטו עוד קצת, עד שמצאו את מטמון
הזהב המיוחל!
ואז באמצע הרעש - הערס שחשב שהוא יגן על חברתו בלי פחד ברגעים
כאלה, משתין במכנסיים. הצפוןבון השכן - זה שאבא שלו תמיד מביא
לו את הוולוו החדשה כל סוף שבוע, כשלך יש רק את הרנו חמש של
סבא שלך - וגם זה בחסד - הוא מקבל בלטה לראש. הדתי החרדי
שמתפלל חמש פעמים ביום, שאף פעם לא חטא (שלפחות נראה כך), אבל
מעשן שלוש חפיסות ליום ושוקל לפחות כמו חבר כנסת, הוא מועד על
המדרכה ונופל על גוש קקה - של דני ענק - שהושאר שם לפני דקות
מספר.
ויש כמובן גם את הבחור בבית המלון שבוגד באישתו בחדר 246 בדיוק
כשאשתו בוגדת בו בחדר 346, והתקרה של 246, כלומר הרצפה של 346,
מתמוטטת. ואז לכל הנוכחים יש מבט של - אוי! מה אני אעשה עכשיו:
לצעוק עליו? לצעוק עליה? לצעוק על שניהם? אולי על שלושתם?
להתגרש? או אולי להתחבר יחדיו וליצור את קומונת האורגיות
הראשונה בישראל?
אבל, הכי אני אוהב, זה לחשוב עלייך - איך שאת יוצאת מהבית שלך
מודאגת - אולי קרה משהו למישהו שאת מכירה. מפוחדת. חושבת לעצמך
שלפני כמה שעות - כשנפרדת ממני - היה התזמון הגרוע ביותר שהיה
לך בחיים, ועכשיו לא איכפת לך מהמריבות המפגרות שלנו, ורק רוצה
אותי שם.
ואפילו אמא שלך שם. אבל, את לא רוצה שאפרט לך לגביה...
כל אלה, כל מגוון האנשים האלה יהפכו ברגע הזה לאחד. כל הערסים,
הצפונים, הפולנים, העראקים ואפילו הכורדים והמרוקאים. כל אחד
מהם, ינסה לעזור לשני. לתמוך. להבין. להציל. ולא יהיו כאלה בני
זונות שבוזזים כמו בחו"ל. כמו בסרטים מחו"ל שמגיעים לארץ.
פתאום תהיה מין הרגשת אחדות כזאת כפי שאף פעם לא הורגשה. כי,
כידוע, המוות מקרב.
ברגעים כאלה, שאני חושב על רעידת האדמה הפרטית שלי, אני נזכר
ברצח רבין.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
אמא אדמה היא
קוסית של
החיים.





רס"ר במיל' חגי
עדני. משתמש
במילה קוסית
באופן חד פעמי
וממליץ לכולם
להפסיק להשתמש
במילה הזו -
קוסית.


תרומה לבמה




בבמה מאז 13/11/04 22:46
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
רן שפר

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה