אתה שוב מפסיד את האביב
לך הקיץ טרם תם
מרפסות נפתחות סביב
צעירים מתהלכים בשדרה
השמש מרפרפת שפתיה בים
אתה שוב מפסיד את האביב
שוכב על גג בעיר זרה
לחישות בקשר, עלטה סביב
אתה דרוך, מביט בין כוונות
עקצוץ מטריד מבשר גזירה
אתה שוב מפסיד את האביב
תקופה יפה לכתוב
פותח דף נייר מצהיב
קורא בו, נזכר
זה מכתבך האחרון לי, כתב ידך המוכר
אתה שוב מפסיד את האביב
ממתין לפקודת האש
לפתע קול רובה צלף
שריקת כדור וקול נוסף
אתה שוב מפסיד את האביב
משב רוח נעים בחוץ
עוצם עיני, לשקט מקשיב
מהרהר בך בסוף אותו הקיץ
שוכב על גג מרגיש עיקצוץ |
