מול ים והרים
בדרכים לא נודעות
המסע כעת בשתיים
כואב אבל הרבה פחות.
את יושבת לידי
בסיגריה דלוקה
רק נוכחותך משרה עלי
שלווה דקה ומחויכת.
איתך זה אפשרי,
הכל, הנצח.
איתך אוכל לגדול
ובשבילך.
מול ים והרים
בדרכים לא נודעות
נסע יחד,
אין זה משנה לאן
כל עוד שירינו
מתנגן
קול דממה רכה. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.