צליל תווי פסנתר
משתפך מטה מטה
כמי פלג קטן
מתגבר אט אט
עד יעבור גזעי החורש
נוגע נימי כל שורש.

נעימת החליל תלווה
כרוח העוברת בחורש
בין ענפי אלון לשקד,
בם עפרוני ושחרור
יזמרו בסתר העלווה
כזמרה בוקעת מתיבה.

הנוגן בכינור
יראה כל זאת מהצד
וימשוך בקשת בנהי
במן תזזית רגש
לזכר ליל אמש,

תחולל הרוח ממעל
תשיר העלים מהעץ
כנעימת עצב הסתיו
המשתפך עלי עונה
דרך כלי הנגינה
אל תוך דף תווים
של אותם ימים
שמחים ועצובים.