במגירה שלידי שוכב לו כרטיס ברכה עם לבבות
ובזמן שלבי צועק מרוב עצבים, כמו תינוק שרוצה חלב
ראשי משחיר ומעפיל על הדרך הנכונה למוצא
פני מלאך כבושות תחת ידיים רועדות
דמעות ממשיכות להציף את הרעל מבפנים
צעדי ענק הופכים קצביים, קצב... טאק, טאק!
מתחזקים, גוברים, דוחפים ובועטים באחרים
קולות משונים משתמשים בכל מיני אוצרי מילים
יד משנה צורה לאגרוף, מוכנה לתקוף
דם מוסיף גוונים לחיי
ועיני מצפוני לא יוכלו עוד לעוצרי
אז ברוכים הבאים לגהינום
שבו סבל וכאב מתקבלים בברכה
ורוע של כוונה טובה בורר בדבריו את המצב
אש ולהבות זורמות לכיוון אצבעותי
אותן אצבעות ששרטטו טהור
כולם סובבים אותי
מסתכלים...
מצפים...
קרבים לאט לאט
ושותקים.
למה כל כך שקט פתאום? |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.