[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה








בחיים לא תתפסו את שימון, בוכה. בחיים. גם עכשיו שלוש דקות
אחרי שחטף מכות רצח, ואחרי שחברים שלו ברחו והשאירו אותו לחטוף
לבד, לא תראו אצלו דמעה. שימון שומע את הסירנות ומדדה - זוחל
אל כניסת הבית. הוא יודע שזה אמבולנס ולא משטרה, אבל לא מתאים
לו, רופאים שאלות, לא בשבילו הסיפור הזה. אם באמת מתאים לכם
לדעת משהו על שימון - אל תשאלו אותו. שימון לא אוהב לספר על
עצמו, בטח לא למי ששואל. בגלל זה גם לא תדעו למה שימון חטף
מכות. שימון חושב שנשברה לו היד. אח, זה כואב. ססססאוחתו.

רובי נכנס לחדר וסוגר את הדלת. שימון שואל אם הם באו ורובי
מנדנד ת'ראש - יעני לא. שימון אומר שהם, יבואו רק סבלנות צריך.
אחר כך כשהם באים שימון עם יד אחת קשורה לחזה - רובי קשר לו
אותה - דופק בהם מכות עם מערוך, אחד אחד הם עומדים שלושתם
ומקבלים מכות, אבל אף אחד לא חושב להחזיר לשימון. הם מתביישים.
רובי יוצא מהחדר ושימון אחריו, הם יורדים בשדרה והולכים מהר,
ליד החנות חיות שימון שואל את רובי אם זה כאן. רובי מנדנד
ת'ראש - יעני כן, והם נכנסים.

לשימון יש יד אחת עקומה, מפעם שהוא אכל מכות, אבל אף אחד
בשכונה לא מדבר עם שמעון, למה שימון ביד וחצי עושה מה ששלושה
לא עושים בשש ידים.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
את הסלוגנים
שולחים לשפצור
בדואר שליחים,
או סתם במעטפה
חומה?



השניצל דואג
לשלום הסלוגנים
שלו ושל כל עם
הבמה.


תרומה לבמה




בבמה מאז 4/10/00 8:52
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
נח שלו שלומוביץ

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה