New Stage - Go To Main Page

איידן זיק
/
השווארמה

נסענו לחו"ל, אני, פזי ועוד כמה חברים, זה היה טיול כזה של
לפני הגיוס.
אני זוכר שפזי ממש התרגש, זאת היתה הפעם הראשונה בחיים שלו
שהוא היה בחו"ל. זה לא שלא היה לו כסף או משהו, פשוט המשפחה
שלו היא לא מהסוג הזה של האנשים שנוסעים לחו"ל.
זה היה בחודש יולי, באמצע החודש כבר היה ממש חם, כולנו ישבנו
בכניסה לטרמינל וחיכינו לפזי, תמיד הוא היה מאחר לכל מקום, אבל
אף-פעם לא התעצבנו עליו כי ידענו שהוא לא עושה את זה בכוונה.
הוא היה איש טוב, פזי, כזה שאפשר לסמוך עליו בכל מצב, אפילו אם
הוא לא היה החבר הכי טוב שלך הוא היה עוזר, סתם כי מה אכפת לו
לעזור.
בסוף הוא הגיע לטרמינל, איזה חיוך טיפשי היה לו על הפנים, כמו
של ילד קטן שראה גלידה בגובה שני מטרים.
אמיר ישר התחיל לצעוק עליו, "תמיד אתה חייב לאחר?!".
אמיר לא כל-כך אהב את פזי, אף-פעם לא הבנו למה, פזי אף-פעם לא
עשה לו שום דבר, כנראה שזה פשוט ככה, יש אנשים שפשוט לא
מסתדרים ואין לזה הסבר.
פזי לא ענה לאמיר, הוא סתם המשיך לחייך, אני בספק אם הוא בכלל
שמע את הצעקות של אמיר, היו לו את הקטעים האלה שהוא נדד ככה
במחשבה ופשוט ראית שהוא לא איתך באותו מימד.
נכנסנו כולם לדיוטי-פרי והסתובבנו שם עד הטיסה.
אני ופזי הלכנו להניח תפילין בדוכן של חב"ד, זה לא שהיינו
דתיים או שומרי מסורת גדולים, אבל זה היה נחמד ככה, להרגיש
שאתה יהודי, ואפילו היה שם איש אחד שבכה. בהתחלה לא הבנתי למה
הוא בוכה, אבל אז מישהו הסביר לי שהוא יהודי שבא לביקור בארץ
וזאת הפעם הראשונה שהוא מניח תפילין.
אחר כך עלינו על הטיסה, אני ישבתי ליד פזי שלא הפסיק לרגע לשחק
בכל האביזרים שיש במטוס. הטיסה לא היתה ארוכה כי בסך-הכל טסנו
ליוון, שזאת טיסה ממש קצרה, אבל לא היה לנו כסף למשהו יותר
טוב.
כשהגענו למלון היה קצת בלגן בהתחלה כי כולם שם היו צעירים שזאת
הפעם הראשונה שהם לבד בחו"ל והם לא כל-כך ידעו איך זה עובד, אז
לקח קצת זמן עד שהגענו לחדר והסתדרנו.
החדרים לא היו משהו מיוחד אבל זה לא ממש שינה לנו, היינו פשוט
מאושרים שאנחנו בחו"ל, לבד.
פזי היה הכי מצחיק, כל בוקר הוא היה קם ועושה אימון כושר קטן.
"אני רוצה לשמור על כושר לקראת הצבא", זה מה שהוא היה אומר
כשצחקנו עליו.
בכלל פזי תמיד התלהב מהרעיון של הצבא, הוא תמיד היה מדבר על זה
ובעצם, כשאני חושב על זה, זה היה הדבר היחיד שהוא דיבר עליו
בערך מכיתה ח'.
בגלל זה קראנו לו פזי, שזה כאילו קיצור של פזצט"א, שאני לא ממש
ידעתי מה זה אומר אבל ידעתי שזה משהו של הצבא.
בכלל חשבתי שזה כינוי די טיפשי אבל העדפתי את זה מהשם האמיתי
שלו וגם הוא בעצמו היה די מבסוט מזה שקראנו לו ככה.
באחד הלילות נשארנו רק אני ופזי בחדר, אז סתם דיברנו על כל
מיני דברים, אבל כמובן שהנושא המרכזי היה הצבא, אחרי הכל פזי
היה שם.
אני זוכר שתמיד היו לנו התערבויות טיפשיות כאלה על כל מיני
דברים, ובעיקר אהבנו להתערב על מנה שווארמה בדוכן שהיה ליד
הבית שלנו. כמעט כל יום היינו יושבים שם, אפילו שלא תמיד היינו
אוכלים, סתם היינו יושבים ומדברים, אני ופזי ועוד כמה.
אני זוכר שפעם התערבנו שפזי לא יכול לעקם איזה מוט ברזל שמצאנו
ברחוב, ובסוף הוא כן הצליח והייתי צריך לקנות לו מנה שווארמה
אבל לא היה לי כסף באותו רגע, אז בסוף יצא שהוא הזמין אותי
למנה, הוא אף-פעם לא ביקש את הכסף חזרה, אפילו שבכלל אני הייתי
אמור להזמין אותו.
אז באותו לילה בחדר במלון עשינו התערבות, סתם עוד התערבות
טיפשית, אמרנו שאם פזי ימות בצבא אני אקנה לו מנה שווארמה, אבל
אם אני אמות קודם הוא יקנה לי מנה.
אני זוכר איך צחקנו אחרי שעשינו את ההתערבות ואפילו לחצנו על
זה יד, שתהיה התערבות רשמית.
זה היה ממש מזמן, כשהיינו בחו"ל, כבר עברו מאז כמה חודשים,
ופזי כבר סיים את הטירונות שלו בצנחנים, הוא סיפר לי שכבר
הציבו אותו בשטחים ושהוא משתתף בתרגילים וקרבות אמיתיים.
אפילו שמעתי שהוא הציל איזה חייל אחד שנפצע ברגל ולא יכל ללכת,
אז פזי גרר אותו למקום בטוח ואפילו רץ בחזרה לראות אם יש עוד
מישהו שצריך עזרה, אפילו שהמפקד שלו אמר לו שזה לא בטוח
להסתובב ככה בשטח הפתוח.
אז הלכתי אתמול לקנות לפזי מנה שווארמה, אחרי הכל הפסדתי
בהתערבות, והתערבות זאת התערבות, אפילו לחצנו על זה יד, אבל רק
כשהגעתי לפזי הבנתי שהוא לא יוכל להנות מהשווארמה שלו, אז
ישבתי לידו ואכלתי אותה בעצמי, ואז דיברנו קצת כמו פעם רק
שהפעם לא יצא לנו לדבר על הצבא, כי לפזי כבר לא היה מה להגיד.



היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
בבמה מאז 21/11/04 4:36
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
איידן זיק

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה