בסוף
הרחוב שבו רצנו ומרחת עליי עוגת גבינה
יהפך לאתר בנייה
וסולל בונה יערבלו
רגעים יפים כאלה

בסוף
הגשם אותו טעמנו טרי טרי מהשמיים
יהפך לשלולית עכורה
וילדים יקפצו
ויתיזו לכל עבר

בסוף
אבן החצץ   שהבאת לי בפגישה הראשונה שלנו
תיהפך לנבעטת
בידי רגל
של עובר אורח לא מודע

בסוף
המוסף של "ידיעות" שקראנו כל שישי באדיקות
יהפך לשמיכה
מצהיבה ונקרעת
של חסר בית בלילות מקפיאים.

אנחנו לא נותנים לזמן מספיק זמן
כדי להשכיח את הזכרונות
אנחנו כבר יודעים לעשות זאת
מספיק טוב בעצמנו.