אצל הרופא, אדון גרינברג ממלמל,
דר', מכאבי בטן-אני סובל.
הרופא בודק ואומר במחילה,
צריך לך בתחת, לדחוף פתילה.
תתפשט בבקשה, כולל המכנסיים,
תרד לריצפה, ככה על הברכיים.
הרופא ת'פתילה עמוק לו דוחף,
כשגרינברג מסכן, נושם ונושף.
עכשיו גרינברג, לשם החלמה,
בבית צריך הוא פתילה משלימה.
לכן אישתו, גרינברג הגברת,
תדחוף לו פתילה ביד מפוארת.
בידה האחת מחזיקה בכתף,
מהשניה מתחילה הפתילה להידחף.
לפתע, גרינברג צועק בבהלה,
האישה מרוגשת, מה ההמולה?
גרינברג בקול חלוש לה אומר,
את יודעת, עכשיו אני פתאום זוכר.
כשהייתי אצלו על הברכיים,
שתי ידיו היו לי, על הכתפיים.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.