[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה








אני בת אדם עם הרבה רגשות. אני בת אדם שרוצה להרגיש, לחוש,
לאהוב, להתאהב, ואם אפשר אז כל הזמן. החיים שלי מורכבים מ 3
מצבים: בזמן קשר עם מישהו, אחרי פרידה - משמע כל עניין
ההתאוששות, הכאב הבכי והרחמים העצמיים, ולפני קשר- מצב הביניים
שלעיתים נמשך חצי שנה, ולעיתים מספר חודשים בלבד.
במצב ביניים זה אני מוצאת עצמי מביטה לאנשים בעיניים, מחפשת
מעט חום, מעט אהבה, מעט רוך... אני הולכת ברחוב, ומקווה שלפתע
מישהו יצוץ מאיי שם, או אפילו מאחת המכוניות ויתאהב בי. בחיי -
כאב לב נוראי שלא מסתיים. בכל פעם שאני מתחילה לחוש כלפי
מישהו, הוא נבהל ובורח. חלק אומרים לי שהם לא המתאימים והם
דפוקים, וחלק אומרים שאני הדפוקה. אמר לי מישהו פעם: "את פשוט
כנראה לא מצאת את הדפוק שלך...". בכל פעם שאני נפגעת נפער בי
חלל, אותו חלל שקיים שם מאז ומתמיד, שמנסה להתאחות כשמתחיל קשר
חדש, אך לעולם לא ניתנת לו ההזדמנות. לעיתים אני מתפללת שאהפוך
להיות לאדם כהה רגשות, אפאתי, שלא לוקח כל דבר כל-כך ללב, פחות
רגיש, בעיקר בתחום שבינו לבינה.
נכתבו שירים וסיפורים אודות האהבה, אודות כישלונותיה
והצלחותיה, על האש ששורפת בתוכך כשאתה מתאהב, ועל הדרך האכזרית
בה היא נכבית כשהיא מסתיימת - על אחת כמה וכמה כשהיא מסתיימת
בפתאומיות, ללא אזהרה מראש. כפי שנאמר "בכוחה של האהבה להפוך
גם בור ועם הארץ למשורר".
האם יש אי שם קופידון ששולח חיצים לא נכונים ללב שלנו, וגורם
לנו להתעללות שאינה נגמרת? כי גם כשאתה מתאהב, אתה לא יודע מה
לעשות עם עצמך: רגע אחד אתה מאושר ושמח, וכל קושי נראה כמו
משחק ילדים, וברגע השני אתה מדוכא ועצוב.
לעולם הייתי חרדה בכל מערכת יחסים שהחלה, מפחד שתגמר לפתע.
ופחדיי היו לנבואה המגשימה עצמה. אני תוהה אם שידרתי משהו לבני
זוגי שהרחיק אותם ממני. ככל שהאדם מתלהב ממני בהתחלה, כך יורדת
לו התשוקה אליי, והרצון להיות איתי במהירות. ואפילו למדתי, שזה
לא בהכרח קשור למערכת יחסים מינית. בקשר האחרון שלי הרגשתי
אמנם פחד מנטישה, אך הרגשתי גם דבר שאולי לא חשתי מעולם.
הרגשתי באמת מדהימה כמו שהוא אמר לי. ועכשיו, למרות שככל
שעוברים הימים, ואני חושבת עליו פחות ופחות, אני לא יכולה שלא
לתהות עדיין היכן הייתה הטעות שלי, מה יכולתי לעשות בשביל לפתח
את הקשר לכיוון יותר עמוק, או שבעצם זה נכון וקשה להתאהב בי?
לפעמים אני תוהה האם נועדתי לאהבה? האם האהבה נועדה לי? יכול
להיות שנידונתי למערכות יחסים קצרות כאלו, שההתלהבות בהן עזה
כל כך בתחילה, אך ממהרות להעלם באותה מהירות כפי שבאו? אולי
אני כלואה במעין לופ אינסופי של התאהבות קצרה, שסופה בשברון
לב? מתאהבת לעיתים בבלתי מושג, ובבלתי אפשרי, ושוקעת למעין
רחמים עצמיים של שנאה ותיעוב עצמיים, עד כדי רצון להסתפק בזה
שלא משתווה לי, בזה שאולי מראש אני יודעת כי הסיכויים עימו
קלושים ולא הגיוניים. מדוע להתאהב ולחזר אחרי אדם שלא משיב
להודעותיי, שלא עונה לטלפונים שלי? מדוע לחזר אחרי אדם שציין
בפני שאין לו רגשות כלפי? מדוע להידלק על הבילתי אפשרי? מדוע
בעצם, תלוי האושר שלי בהימצאות או חוסר של בחור בחיי? שאלות
שלעולם לא אדע לענות עליהן, ואלו שיתיימרו לענות, לעולם לא
יבינו את ההרגשה שיש לי בפנים, שאוחזת ולא מרפה כבר משלהי גיל
ההתבגרות שלי, שממאן להסתיים. הייתכן שאני מסרבת להרפות ממנו?
כבר כתבתי שליבי - כל פעם שנשבר, הוא נשבר לרסיסים קטנים יותר
ויותר, והמשימה לאסוף אותם נהיית קשה מפעם לפעם... איך מונעים
שיברון לב? ואם הוא כבר נשבר איך נרפאים? לא יודעת. אולי לא
אדע. אלו הם חיי.

"האהבה עושה את האדם זר, ומשועבד בכל לאישיות האהובה: היא עושה
אותו שונא התענוג והחברה, אוהב התבודדות, בעל מרה שחורה, מלא
ייסורים, מוקף צרות, מדוכדך ע"י הצער, מעונה ע"י התשוקה, ניזון
ע"י התקווה, מגורה ע"י הייאוש, מוחרד ע"י מחשבות, מבוהל ע"י
אכזריות, מיוסר ע"י  חשדות, מדוקר ע"י הקנאה, מבולבל בלא
מנוחה, מיוגע בלא מרגוע, תמיד מלווה ע"י ייסורים." (דון יהודה
אברבנאל מתוך "ספר הציטטות הגדול" פרופסור אדיר כהן הוצאת
"כנרת")







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
אל ההוא
ממקודם:

טוב, אבל רק עם
קונדום.





אמא ביקשה.


תרומה לבמה




בבמה מאז 11/11/04 13:23
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
איילת רחל קפלן

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה