סליחה, אמא.
לא רציתי לכבות לך את העיניים.
רציתי רק להעניש את עצמי.
לא הגיע לי להיות מאושרת.
אבל לא אני הכנסתי לי את זה לראש.
היא הכניסה.
היא אשמה בהכל.
היא אשמה באנורקסיה.
היא אשמה בדמעות, שהגיעו כל יום.
רציתי להפסיק אותה.
שתפסיק לפגוע בי.
זה כואב, אמא.
אבל אני לא יכולה יותר עם הכאב הפנימי.
זה כמו אותו יום.
שלא נתנו לך להתקרב אלי.
אני מסוכנת, אמא, ואני לא רוצה להיות ככה.
רציתי לפגוע בעצמי.
אבל לא רציתי למות, אמא.
רציתי להרגיש את הכאב הזה.
רציתי להוציא את הכאב הנפשי, שיהפך לפיזי.
רציתי להרוג אותה.
אבל הרגתי גם אותי.
להתראות אמא.
לא רציתי לכבות לך את העיניים.
אבל המכה שלך כיבתה את שלי. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.