בחומך מוצאת מחסה
מפני קור אויביי
נשיקתך היא כמו רעם
ועינייך הן ברק לפני סערה
טוב לבך
משתווה לגשם, המחייה את העולם
במבטך רואה טורנדו, טירוף וכאב
וחוסר דמעותיך
הן שרב אצלי בלב.
מפיך קורנת הקשת
משלל צבעיה ההדורים
בגופך אתה עוצר את
העננים.
ערום, כמו עץ בשלכת
ניצבת מולי ונשמתך עייפה
נחשפת אליי בכול עוצמתה.
נ.ב.- מוקדש לאדם שאני בוכה בשבילו ואוהבת אותו כל כך. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.