כה כעור העולם בטיבו
ומסכת בדידות ארורה
מצליחה להשיב את הפחד
להוציא רסיס של טוהר ומוסר
זה להוריד קצת אושר מקולב
למראת העוז
קורסות עליי דמעות
של אנושות כה ארורה
שמשמידה כך את עצמה
ולד חדש נמהל בגועל
אני נגעל כבר מעצמי
מושיט ידי אל איזה זוהר
קורע ברך בתפילה
אך אין כאן
לא רסיס של טוהר
ולא קמצוץ של אהבה | 
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.