6.8.04

חלומות באים והולכים,
אנשים לא נשארים.
החיים מסובכים,
וכמעט מפספסים.

נסיעה ברכבת תחתית,  
כמו הליכה ללא תכלית.
צעד צעד ללא מטרה,
לא מבין את כל מה שקרה.

איך נפלטה ירייה,
מרובה ללא כדורים.
איך הילדה הקטנה נרדמה,
בן-אדם בלי מעצורים.

לרוץ בין פסי הרכבת,
ולפחד בכל שניה שעוברת.
כי הילדה כבר לא תתעורר,
העולם חשוך יותר.

איך נפלטה ירייה,
מרובה ללא כדורים.
איך הילדה הקטנה נרדמה,
בן-אדם בלי מעצורים.

השמיים כבר לא בהירים,
העננים לא לבנים.
הילדה הקטנה נרדמה,
ולא תקום לעולמים.