איך תהילת עולם עוברת לה... הנה אני יושב כאן בשעה כה מאוחרת
וחושב לי, איך תהילת עולם חולפת לה כל כך מהר, כאילו כמעט ולא
הייתה שם...
יום אחד אתה המושיע, המלך, המאהב הבלתי מעורער... והנה יום
אחרי אתה כלום, שום דבר, רק עוד פרט במערכת הזאת שנקראת
עולם... יחסים בין בני אדם...

אני פשוט לא מבין... איך אהבה כל כך גדולה יכולה להיעלם לה...
בשניות, איך את נותנת לעצמך להתעלם ממנה, כאילו הייתה אוויר,
כאילו עוד משב רוח שחלף על פנייך ואינך זקוקה לו כעת... שאפת
ממנו את החמצן - וכעת הוא מטרד עבורך...

האם זאת משמעותה של אהבה בעינייך? או שכל זה לא היה לשווא, כל
הבכי, הצחוקים, האהבות שעשינו לילה אחר לילה... הנשיקות...
אלוהים! אתה יודע כמה אני מתגעגע לזה... ממש לא יכול בלי זה...
אך את החלטת, את יודעת מה טוב בשבילך... ומי אני שאעצור
בעדך... "את לא בנוייה לקשר רציני יותר..." זה כמו איזו בדיחה
שחורה של החיים...

קשר רציני... מי בנוי לקשר רציני? אף אחד... אבל אנשים אוהבים
דברים מוכרים שהתרגלו אליהם ושטוב להם איתם, אז למה ללכת לחפש
משהו אחר כשיש לך את השלמות בבית?
אני לא יודע את התשובה לזה... ואני מניח שגם את לא!!!

פגעת בי - נתת לי להאמין במשהו שאינו אמיתי... אהבה - מבחינתך
זה רק עוד צירוף אותיות!!!

איך שתהילת עולם עוברת לה... חשבתי לעצמי בלילה כה מאוחר...
אבל מה זה משנה, מחר יהיה אותו דבר... לילה טוב!!!