מועדון אפרורי של שנות החמישים.
סיגרים עבים באצבעות שמנות.
שולחנות עגולים, ואווירה עם נרות.
מחכה.
וילון אדום מבד כבד,
במה מאולתרת ומוזג מהורהר.
בוהה.
פותחת קצת, ומוציאה רגל.
יד ארוכה עם מיקרופון כפות חזק.
שיער אדום, ושפתיים עוד יותר.
מפחדת.
בשמלה אדומה, גרביוני רשת ונעלי עקב מחודדות.
תמיד, רק ככה.
שפתיים נפתחות.
קול צרוד משנים של סיגריות ארוכות עם פומית,
ואלכוהול בצרורות.
אך בכל זאת, יש משהו.
כולם משתתקים, מחכים, רק לה.
והיא בשלה, מרקדת על השולחנות.
מדי פעם דוחפת איזה טיפ לרווח שבין השמלה לחזייה
ורק מצפה לעוד.
סקס אפיל בשקל, וכריזמה שאי אפשר לתאר.
לו רק יכולתי,
אולי קצת יותר.
תני לי להתקרב,
רק אל תכריחי אותי להישאר. |