מוטי פרי-מור / אז עד רז |
בערבים שהוארו בנר
מה חם וטוב היה ליבך
דיבור ללא חלוף ושיחה נעלסת.
הלב מה עז היה
חן הליטופים - את זוכרת ?
הלב היה נרהב , הליל העמיק
שם באופל תרתי לראות אישונייך.
שמעתי נשימתך ושתתיה
בין ידי אחווה נרדמת כמסם
דימיתי כי בשמי גופך אשאף - לעד,
רק הלילה העמיק, נאלם ואטם...
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|