[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה








וכשהוא מת, זה לא עניין אף אחד, אף אחד לא צחק, אף אחד לא בכה.
וזה לא שהם לא ידעו, הם היו לידו כשהוא מת, וזה לא שינה להם
דבר.
זה לא תמיד היה ככה, כשהוא נולד היו כמה שצחקו והיו כמה שבכו,
אבל מהרגע שהוא זכר את עצמו, הוא לא הזיז לאף אחד. הוא שיחק עם
הילדים האחרים, הוא יצא עם בחורות, הוא עבד עם אנשים, אבל זה
לא הזיז להם. אז הוא מת, והוא קיווה שלפחות זה יזיז להם, אבל
לא, כשהוא מת זה לא עניין אף אחד.
כמה פעמים הוא שקל התאבדות, או סתם נזק רציני אחר לעצמו. הוא
חשב שככה הם ישימו לב אליו, ירחמו עליו, יעזרו לו. אבל בדירה
ליד היה עוד אחד שאף אחד לא שם עליו, אותו אחד התאבד וזה לא
עזר בכלל, אף אחד אפילו לא הזכיר אותו. במקום זה הוא התחיל
לבנות קריירה משגשגת, לבנות, לייצר, למכור, לעזור, לתת מתנות,
אולי ככה יזכרו אותו בתור איש מכובד. אבל לא.
באותו בוקר ילדה חצתה את הכביש ומשאית שעברה עמדה לדרוס אותה.
הוא רץ ודחף אותה מנתיבה של המשאית ולה לא קרה כלום, אבל הוא
לא הספיק לברוח. לקחו אותו מהר לטיפול נמרץ, אבל לא היה כבר מה
לעשות. וכשהוא מת זה לא עניין אף אחד, אף אחד לא צחק, אף אחד
לא בכה. והם חשבו שהם מתעניינים, וחשבו שהם צוחקים ובוכים,
וחשבו שהם העריכו אותו על מה שעשה בחיים. וכשהם מתו אף אחד לא
צחק, אף אחד לא בכה, רק הוא צחק ובכה ואמר שהם מתו כבר לפני
זמן רב.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
עצור!

אתה הומו!



לא?

סליחה.


תרומה לבמה




בבמה מאז 8/11/04 14:56
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
ב. פ. בנימין

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה