הזעם בי מחלחל,
אני לא רואה כלום.
דמעה בודדה זולגת על הלחי,
נופלת אל הנשק המצוחצח.
גבעה גבוהה, מושחרת,
אפלולית וקרת מזג מקיפה אותי.
הרוח הנושבת לא מוצאת מנוח
בין רעש המכונות הרועם.
כדור אחד,
לקח את חירותי,
לקח את נשמתי,
לקח לי את המוזיקה שהייתה
מתנגנת, ואינה עוד.
שנייה אחת האצבע על ההדק,
שלוש שניות של דממה מחרישת אוזניים,
וחיי נצח בגיהנום הקפוא הזה. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.