[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







איתי טננבאום
/
עושים אהבה

שוב אנחנו יחד, והתשוקה עזה.
מעביר יד בשיערך, נושק לצווארך,
מצמיד אותך אלי בגאווה.
("היא שלי!")

וידייך מחבקות ולוחצות אותי אלייך,
את מחפשת יותר קרבה...
ואני מרגיש אותך ויודע אותך,
נושק לפנייך המרוכזות,
נושם את הבל פיך המתקתק,
נושך את שפתך התחתונה,
מהופנט מעצם קיומינו הרגעי.
כמה שאת יפה...

טועם משפתייך המזמינות,
נוגע לא נוגע בשדייך הצמאים למגע,
מלטף את גופך החם.
יד חצופה נשלחת אל מתחת לשמלתך.
מרגיש אותך מוכנה...

השמלה יורדת, מבינה שתפקידה להערב תם.
נופלים למיטה עם הריח המוכר,
היינו פה מקודם...

והכל קורה כל כך לאט, כמו שידור חוזר.
אנחנו כבר פה, ואין מה למהר.
משיל ממך את העטיפות האחרונות.
לי אין יותר הפתעות.

את שולחת יד מגששת אל מכנסים מתוחים.
פותחת כפתור לוחץ ועוד ריצ'רץ' מציק,
ועוברת את המכשול הלפני אחרון.

המכנסיים יורדים...
הציפיות עולות...
ההתרגשות...
את חושפת את סודי הכמוס
אני אדם ואת חווה
ואין יותר סודות בינינו.

את אוחזת אותי, בהחלטיות אך ברכות
ומנשקת ומלקקת את איברי הסקרן.
עוצם עיניים ומפקיד את גופי בידייך
מתענג על אותה הרגשה שמימית של מרכז גבריותי בתוך פיך
ואת מבינה אותי ומתמצאת בי

ואני רוצה לתת יותר.
אני יורד מטה אל המרתף המיסתורי עם הריח הנשי הזה
ומעביר לשון חלוצה על שערי אחוזתך.
שתי אצבעות חברות מפתיעות, מחליקות לתוכך לאט, לאט...
נשימה עמוקה
ואת רוקדת... ורוקדת... ורוקדת...

אנחנו בשלים.

אני שוכב לידך
משקיף עלייך במבט חומד
עיניי עוקבות אחר אצבעותיי שמלטפות בעדינות את פנייך
לומד אותך
את גופך הרעב
משנן אותך
מנשק שוב את אותן פנים יפות
מצח
לחי
ושפתיים
נושך קלות את צווראך האצילי וחופן ביד נחושה את שדך המושלם
מתפתלים כמו נחשים אחד בזרועות השני
עושים אהבה...

בפרץ של נשיות מרתקת הודפת אותי ממך
קובעת למשחק חוקים משלך
עכשיו תורך להיות למעלה
ואת משחקת.
את רוכנת מעלי
לובש אותך
ואת מתאימה כמו כפפה
אני כנוע
ואת יפה
פראית
נושמת
עצמאית
מאבדת שליטה
גונחת ונאנקת
וגופך כל כך מושלם
והקצב גובר
ואני כמו הר געש שעומד להתפרץ
מתאפק
לא יכול עלייך
ומרפה...
מניח לטבע חדש לנטוש את גופי...
את לא נשארת הרבה מאחור וכעבור רגע משיגה אותי
וצונחת אלי ממרום מושבך.
מבט של כיבוש אצל שנינו.
מחליפים חוויות מהניצחון.
והנה השקט שאחרי הסערה...
שוכבים מחובקים,
מתנשפים,
מיוזעים,
גמורים.
 







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
לאחת שבטח לא
מספיק
אינטיליגנטית
לאתר מסוג זה
אני שונא לאהוב
אותך ,כמו מכה
אפורה
ח.ב.


תרומה לבמה




בבמה מאז 12/10/04 10:52
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
איתי טננבאום

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה