רק חלב, כל השאר לא מעניין אותם.
הרפתנים הסבירו לה שוב ושוב שכל ה"פעלולים" שלה לא מכניסים להם
כסף, חלב כן.
נויה לא הייתה מוכנה להשלים עם זה, היא ידעה שהיא פרה מוכשרת
אבל כל הרפתנים - לא. ברור שעזר לה ששאר העדר מבקש ממנה מדי
פעם, להופיע באיזה ערב או להיות חלק מהנציגות שלהם בדיונים עם
הרפתנים. אבל העדר לא היה יכול לספק את מה שהיא באמת רצתה -
תהילה והערכה. למרות שהיא ידעה כמה זה שטחי מצידה לחשוב על
דברים כאלה, היא אמרה לעצמה אף אחד לא מושלם ובטח שלא פרה עם
שיגעון גדלות.
את מה שהיא רצתה רק הרפתנים יכלו לתת לה, אבל הם רצו רק חלב -
משהו שנותן להם רווח מיידי. כל פעם ש-נויה ניסתה להדגים להם את
הכשרון שלה הם תמיד ענו לה אותה תשובה - 'תיראי את מיס, את לא
יכולה להיות כמוה? לתת הרבה חלב, להראות טוב, ולהפסיק להציק
לנו?!'
מיס, תמיד אותו הדבר, הם תמיד השוו אותה ל-מיס.
השם שלה בכלל היה טעות בגלל רפתן חדש שלא ידע טוב עברית או את
הנהלים. במקום שהשם שלה יופיע אחרי התואר פרה, הוא הופיע לפניו
ויצר את התואר מיס. למרות הטעות, השם שלה התאים לה בהחלט, כי
שני הדברים היחידים שהיו לה בראש היו החלב והפרווה.
בזכות כמות החלב הגדולה שלה הרפתנים חיבבו אותה ואפשרו לה פעם
בשבוע ללכת להסתפר. שאר הפרות בכלל לא רצו להסתפר והלכו פעם
בחודש בכוח כדי שיקצרו להם את השערות בזנב. נויה שנאה אותה,
היא תמיד התייחסה אל מיס כאל הסיבה למצבה הנוכחי שבו לא העריכו
אותה.
היחיד שהבין קצת את דעתה על מיס היה רוכת, גם הוא חשב שהתכונות
האלו הן מיותרות ולא צריך לנסות להתחבר למישהו בגלל משהו
חיצוני אלא בגלל האופי שלו. הם היו משוחחים במשך שעות על דברים
כמו אמונה. רוכת היה בשבילה יותר מסתם ידיד, הוא היה חבר שתמיד
היה שם בשבילה ותמיד הבין אותה ותמך בה.
יום אחד היא ניסתה להרשים את הרפתנים ע"י פתירת הקוביה
ההונגרית, לא שזה היה משהו מיוחד מבחינתה - היא יכלה לפתור
אותה בעיניים עצומות - היא באמת ניסתה את זה פעם מרוב שעמום עד
ש-מיס התחילה לצעוק לכולם שאפשר לשחק איתה פרה עיוורת. אבל היא
חשבה שזה ילהיב את הרפתנים עם כל הצבע והסיבובים. בסוף הם
אפילו מחאו לה כפים אבל מיד חזרו לעבוד. אחד הרפתנים לחש
'לפחות יש מופעי בידור מדי פעם בהפסקות'. נויה שמעה את זה,
ופשוט נדהמה - מופע בידור! הסיבה היחידה שהם בכלל הסתכלו הייתה
הבידור! החיים הם פשוט שוק בשר - ולאף אחד לא אכפת מה יש לו
להגיד.
היא חזרה מיואשת לחצר וישבה בצד. זיט התקרבה ושאלה בגיחוך 'עוד
הצלחה מסחררת בדרך למעלה? או שזאת ירידה לשם עלייה?'
הפעם נויה בכלל לא ענתה, בדרך כלל הייתה לה איזו שורת מחץ
להשתיק את זיט, אבל היא חשבה שאין טעם.
'נו?'
'מה?' נויה שאלה בדכדוך.
'את אמורה לענות, לא?'
'אה, אין לי כוח לזה' היא מלמלה וחזרה לבהות בשמים.
'את בדיכאון או משהו? שלא תגמרי כמו בלום, ותדפקי לעצמך כדור
בראש'
נויה שתקה וחשבה לעצמה שאולי זה דווקא יכול להיות רעיון לא רע
ברגע זה.
מיס עברה שם עם זנב גבוה יותר מהגדר. היא התקרבה ל-נויה וצחקה
בקול 'אז מה נויה, הקוביה ההונגרית ממש "סובבה" להם את הראש!
מה?'
זיט נגחה בה מאחור בקרניים - שצמחו לה למרות כל "הטיפולים"
שעברה כמו כולם כשהייתה עגלה. אפילו לרפתנים היא הייתה מפריעה
בחליבה - בועטת, דוחפת, מחכה בדיוק לרגע לחרבן על הכל -
בקיצור, ממש סיוט.
'חסרת תרבות!' מיס צווחה לעברה, מתרחקת ככל האפשר.
'בטח הספר הרכלן הזה כבר סיפר לה' נויה רתחה 'ואת הזנב המגונדר
שלה היא יכולה לדחוף למקום שממנו הוא יוצא'.
'החלב שלך יחמיץ עוד רגע אם לא תירגעי' דוקס התקרבה מאחור.
'דוקס! נחמד לראות אותך, החלטת כבר אם החיים יותר ארוכים או
יותר משעממים?' זיט צחקה.
'לא, אבל אני מתמקדת עכשיו במה כדאי לי לאכול כדי לא להזיק
לחשיבה - מצד אחד האוכל הטעים שיש בד"כ לא בריא במיוחד למחשבות
צלולות, אבל מצד שני לאוכל המיוחד יש טעם נורא - סינתטי' דוקס
מלמלה, מתעלמת מהעוקצנות.
'טוב, אני בטוח שכבר תגיעי למסקנה מתישהו' זיט חייכה.
נויה המשיכה לשבת לבד ולחשוב, אבל שום דבר לא עלה לה בראש -
איך היא תוכל לגרום לכולם לראות כמה היא מוכשרת?
בינתיים הגיע הזמן לחליבת צהריים - היא הלכה עם שאר הפרות
בחוסר אכפתיות.
מיס כמובן נעמדה ראשונה והחולבים חיברו את המכונות.
חולב חדש הסתכל על מיס בהתפעלות מכמות החלב - 'ואוו! היא בטח
תהיה מפורסמת, עם כזאת כמות של חלב היא בטח תזכה בתחרות
הארצית!'
"תחרות ארצית?" נויה חשבה לעצמה.
פתאום עבר לה רעיון - "אם אני אזכה בתחרות הארצית בטח ירצו
לראיין אותי ואז כולם ידעו כמה אני מוכשרת! אבל קודם כל - אני
צריכה לייצר יותר חלב מ-מיס, זה יהיה קשה".
למחרת נויה מיהרה אל הספרייה והחלה לעשות מחקר מעמיק על חלב.
כעבור שבועיים בערך היא קראה את כל החומר שהצליחה למצוא
והתחילה בעבודה - היא פנתה ל-פה (הטבח של העדר) וביקשה ממנו
מזון מיוחד, היא התחילה לעשות הרבה התעמלות, והלכה לישון מוקדם
כדי שתוכל לייצר הרבה חלב.
בקיצור - היא עשתה הכל למען החלב - אכלה, ישנה, עבדה, הכל כדי
לייצר חלב.
תוך זמן מה כמות החלב שלה השתפרה פלאים, ולפתע הרבה מהפרים
התחילו פתאום לגלות בה עניין, ולנסות לקבל את תשומת ליבה.
לעומתם היה אחד שניסה להתחמק ממנה - רוכת.
כשלבסוף הצליחה לתפוס אותו לבד בלי שיוכל להתחמק, מלמל בלי
להביט בה - 'חשבתי שאת שונה, שהתכונות החיצוניות כמו כמות חלב
לא חשובות לך...' יותר מזה לא הספיק לומר כי פרים נוספים
התקהלו סביבה לפתע, ו-רוכת הסתלק ביניהם.
נויה נפגעה, היא לא ציפתה ש-רוכת יפנה לה את הגב עכשיו, היא
חשבה שהוא פשוט מקנא בה ומנסה להרוס לה אחרי שהיא הצליחה כל
כך. שהוא פשוט נהפך לאחד מ-הם - אלה שתמיד היו נגדה וניסו
להרוס כל דבר שרצתה לעשות. לאחרונה שמה לב שרבים נוספו ל-הם,
מאז התחילה לנסות להפגין את הכשרון והיכולות שלה, מאז הצליחה
לשפר את מעמדה ולקבל הערכה.
נויה החליטה שמבחינתה אם הוא עבר לצד שלהם, היא תתייחס אליו
(ככל שתוכל) כמו שתמיד עשתה למי שנחשב בעיניה כמישהו מהצד
ההוא. היא פשוט תתעלם ממנו כאילו הוא אוויר.
אחד הפרים שהתעניינו בה במיוחד היה רוד, הוא היה בן זוגה של
בלום, אבל מאז מה שקרה נותר לבד ומעולם לא מצא בת זוג. לא שהוא
לא ניסה, אצל מיס למשל הוא היה מבקר קבוע (זאת אחת הסיבות
ש-נויה לא ממש התייחסה עליו אחרי שהשתרך כל-כך אחרי אחת
מ-הם). לא ש-רוד היה היחיד ללא בת זוג, להפך - היו זוגות
רבים שנפרדו.
למשל ל-זיט היה בן זוג שהוריה והוריו שידכו עוד כשינקו. הוריו
של דון היו מדרום אמריקה, ומיד כשהם הגיעו הוריה של זיט
"אימצו" אותם והם נעשו חברים טובים מאוד. אז מפני שהוריהם היו
מבתים מסורתיים שהאמינו בשיטה של שידוך הם החליטו לשדך ביניהם
כשהתברר ששני האמהות בהריון וש-זיט ו-דון הומלטו באותו שבוע.
אבל כנראה שזו הייתה אחת הדוגמאות הכי בולטות לחוסר היעילות של
השידוך. לעומת זיט, דון היה שקט וסלחני, בעוד ש-זיט הייתה
חמת-מזג ושומרת טינה. אז לאחר זמן מה החליטה זיט שהיא לא יכולה
"לסחוב" את הזיווג הזה והם החליטו להיפרד.
ו-שה, אחותו של רוכת, הייתה זוגתו של ווה במשך זמן מסוים.
במקרה הזה אומנם ההבדלים היו פחות מודגשים כמו אצל זיט ו-דון
(אולי מפני שזה לא היה שידוך כמו אצלם) אבל הפערים היו עמוקים
מדי בכל זאת. שה היתה מקפידה על המנהגים השונים שהיו חשובים
מאוד אצל הוריה (כמו כשרות למשל), ולעומת זאת ל-ווה לא היה שום
רצון להצטרף אליה בכך, ובחוסר זהירות היה שוב ושוב מערבב בין
הכלים החלביים והבשריים של שה או שוכח את מנהגה לא להדליק אור
בשבת ועוד מקרים דומים רבים. לכן שה לא היתה מסוגלת לעמוד
בזלזול-לדעתה, במנהגים שנחשבו בעיניה לחוק בל יעבור. וכך בתוך
זמן קצר הם נפרדו. אבל שה רצתה לגור במקום יותר תומך במנהגים
ובדעות שלה ולכן לאחר שנפרדה מ-ווה עזבה את הרפת ועברה משם
לרפת כשרה.
גם פה הטבח בעדר היה פעם בן זוגה של פרה בשם רג. היא נחשבה
בעיני הרוב כסנובית שמאוהבת בעצמה בגלל שהגיעה ממשפחה שהפרות
בה ייצרו חלב לגבינות יוקרתיות. גם היא לא ביישה את שם המפואר
של משפחתה והיתה בעלת כמות חלב רבה - כמובן לא כמו מיס אבל
בהחלט כמות מכובדת. היא פגשה את פה ערב אחד בהצגה בעיר, הם
קבעו להיפגש שוב ולאחר כחצי שנה רג עברה לרפת והם החליטו למסד
את הקשר. פה התרוצץ סביבה כל היום ובדק שהכל בסדר ושלא חסר לה
כלום. פה היה פשוט מאוהב בה מהטלפיים ועד קצה הזנב ובכלל לא
עניין אותו מה כולם חושבים עליה. רג נהנתה מחופש הפעולה שזכתה
לו לאחר שלא הייתה עוד במשפחה המיוחסת והקפדנית שלה ורצתה לנצל
אותו יותר ויותר. בהדרגה רג איבדה עניין ב-פה והחלה לרעות
בשדות זרים. כל העדר ידע כבר ורק פה לא רצה להקשיב, עד שיום
אחד גילה בעצמו איך ש-רג הצמיחה לו מחדש זוג קרניים. הוא עזב
אותה ונשאר זמן מה מדוכא עד שמצא לו עיסוק חדש שיסיח את דעתו
מהכאב - בישול. פה השקיע את זמנו במטבח והפך לשף של ממש, הוא
הפך לטבח של הרפת ומאז הוא חיפש בת זוג. רג נשארה בעדר אבל אף
אחד לא ממש לקח אותה ברצינות, כולם ידעו אף אחד לא באמת יסתכל
עליה שאחרי שהחלב עלה לה לראש.
בקיצור ל-נויה היו מחזרים רבים מאז התחילה במשימתה החדשה, אבל
היו גם יותר ויותר פרות ופרים שהכירה שנוספו ל-הם. היא
השתדלה להתעלם משני הסוגים ולהתמקד במטרה שהציבה לעצמה. כמות
החלב שלה עלתה בעקביות מעוררת התפעלות בזכות המזון המסוים
שאכלה והקפדתה על התרגילים שהיו אמורים לזרז ולשפר את ייצור
החלב.
מדי יום היא הייתה משווה כמויות חלב בינה ל-מיס והפער הלך
והצטמצם גם מיס כמובן שמה לב לכך ש-נויה מתחילה לקבל קהל וכמות
החלב שלה עולה, אבל בכל פעם שנבהלה לרגע מכך שתשומת הלב והתואר
יאבדו לה היא הייתה נזכרת את מי היא מחשיבה כאיום והייתה
נרגעת. מיס לא סבלה את נויה לא פחות מאשר נויה אותה, לכן כל
עוד לא היה לה משהו משפיל לומר הייתה מתעלמת ממנה. היא פשוט
התכחשה לעובדה ש-נויה מתקרבת אליה בהישגי החלב והמשיכה להתעלם
מקיומה המטריד. 'היא חסרת יכולת להשתוות אלי בכמות החלב! היא
אולי חכמה ומוכשרת בדברים אחרים, אבל כמו כל שנה אני אהיה זו
שתישלח לתחרות הארצית ותזכה במקום של כבוד - כמו תמיד!' מיס
הייתה משננת בראשה.
למרות זאת נויה התקדמה במהירות וקרבה לשוויון עם מיס בחלב וגם
במחזרים שנעשו מאוד למטרידים לדעתה של נויה. המטרה של תהילה
והערכה החלה להתערבב ברצון לנצח את מיס ולהוכיח לכולם -
לרפתנים לעדר ואפילו ל-הם, שהיא הצליחה למרות הכל.
לאחר כחודשיים של שוויון צמוד בין נויה - שהגבירה את מאמציה
עוד יותר, ובין מיס - שהמשיכה להתכחש ולהתעלם ממנה, השוויון
הופר לטובתה של נויה והיא לקחה את ההובלה. נויה ידעה שכל הזמן
הזה שהיא סותרת את הכללים שלה בעניין ההתעלמות שלה מ-הם ועוד
מיס שהייתה המנהיגה העיקרית שם, אבל היא החליטה שבעניין זה
מותר לה לחרוג מכך באופן יוצא דופן בכדי שתוכל להגשים את
שאיפותיה.
התחרות הארצית הייתה אמורה להתקיים בעוד כחודש ו-נויה הייתה
הנציגה הרשמית של הרפת, הרפתנים רשמו אותה וחיכו בקוצר רוח
לתחרות. הם מצדם היו בטוחים שסוף-סוף נויה הקשיבה למה שניסו כל
כך הרבה זמן להסביר לה, בקשר להתנהגות הולמת למידה מ-מיס וציות
להוראות. נויה ידעה את זה והיא רק ציפתה עוד יותר לרגע בו תנאם
בניצחונה על דעותיה ותראה לרפתנים שהיא לא שכחה אפילו במעט את
רעיונותיה השערורייתיים-לדעתם, בדבר דעותיה של פרה בפוליטיקה
ודברים כגון אלו. היא חיכתה לשעת הנקמה, בכל אותן פעמים בהם
סילקו אותה מהם בבוז ותערובת של גיחוך והפנו אותה למודל חיקוי
רדוד כל כך כמו מיס. כשהיא תנאם, הם כל כך יצטערו על זה.
'נחמד לראות אותך מדי פעם' מלמלה זיט בלעג כשעברה בסמוך לה.
'מה?' נויה נדהמה 'לראות אותי? לא הלכתי לשום מקום'
'הלכת? לא. אבל לפני שנכנס לך הרעיון הטיפשי הזה של התחרות,
היית מדברת איתי קצת, או מתווכחת לפעמים עם דוקס על איזה רעיון
היפותטי עקרוני סוציאלי או משהו כזה. עכשיו כל היום שלך סובב
סביב תרגילים לשיפור החלב, אכילה לשיפור החלב, ושעות שינה
נוספות לשיפור החלב. בסופו של דבר כל מה שנשאר לך בראש זה חלב
ולנצח את מיס בתחרות. את יודעת מה - את בדיוק כמוה, אולי תהפכי
אותה לחברה החדשה שלך, כי אם דוקס ואני לא חשובות מספיק אחרי
שנעשית כל כך מוערצת מפרים ומנופחת מחלב, אז זה בסדר, אנחנו
פשוט לא נפתח ציפיות. כי לה ולי כבר נמאס! כשהיית בצד התייחסת
אלינו כמו אל החברות הכי טובות שלך, וברגע שקיבלת קצת יותר
תשומת לב מכמה פרים מזילי ריר אנחנו כבר לא מספיק טובות
בשבילך! אז תודה על שהסכמת להקשיב ליצור נחות וחסר חשיבות
כמוני!' זיט התרחקה משם.
נויה לא הפנתה את מבטה - אחרי הכל מי עוקב אחרי אוויר? היא
הפסיקה להקשיב אחרי 'כל מה שנשאר לך בראש זה חלב'. היא סיווגה
את המשך השיחה כהתייחסות אל אחת מ-הם, ולכן לא הרשתה לעצמה
להקשיב לשקרים שלהם, אחרי הכל הם רק רוצים להרוס לה הכל.
היא אפילו לא עצרה לרגע להצטער על החברות שהיא מאבדת באותו
רגע, זה היה מעשה אוטומטי וקר - חסר כל קשר לרגש. נשאר לה רק
עוד שבוע עד לתחרות והיא לא תיתן לאף אחד אבל אף אחד - להרוס
את ההזדמנות הגדולה ביותר שאי פעם תהיה לה להגשים את מה שתמיד
רצתה.
השבוע עבר במתח וציפייה, נויה פשוט לא הצליחה לחשוב על שום דבר
חוץ מכמה זמן נשאר לה. כל כמה דקות הייתה בטוחה שעברה כבר שעה
לפחות והייתה בודקת כמה זמן עבר. כשהשבוע עבר לבסוף הרפתנים
העלו אותה על קרון נגרר והם נסעו לתחרות. כל פרה חוברה למכונה
והתחרות החלה, נויה הביטה ביוהרה בפרות האחרות ועמדה בשקט
במקומה. מדי פעם הייתה פרה מסיימת את החלב, התוצאה הייתה נרשמת
והפרה הייתה נשארת עצובה בצד - מרוקנת לגמרי. אחרי איזה רבע
שעה נשארו מחוברות עשר פרות מתוך בערך מאתיים שהגיעו לתחרות.
נויה הציצה במתחרות בלגלוג וחיכתה לראות אותן נופלות מהתחרות.
הפרות האחרות התעלמו ממנה, 'סתם סנובית שמרימה את הזנב' לחשה
אחת 'היא חושבת שהיא איזו פרמדונה מיוחסת' אמרה אחרת. אבל גם
הן נשרו אחת אחרי השניה, עד שנותרו רק נויה ופרה נוספת והיא
נראתה "שחוטה" כמו שאומרים. לא עברו שתי דקות וגם היא סיימה את
החלב שלה.
היא ניצחה! אחרי כל מה שהיא עשתה היא הצליחה!
נויה שמעה את תשואות הרפתנים מהרפת וגם רפתנים אחרים - היא
שברה את השיא!
תוך חצי שעה התכנסו כולם כדי לשמוע כמה מילים מהפרה המוצלחת
ביותר שניצחה בתחרות ואפילו שברה את השיא הקודם, אפילו היה שם
עיתונאי אחד שבא כדי לפרסם את הכל בעיתון.
נויה חייכה בהנאה. היא הביטה סביבה והתחילה בנאום שהסביר ופירט
כיצד הצליחה לעשות זאת וכמה היא מאושרת, ובסוף הנאום הודיעה
שיש לה דבר נוסף שעליה לספר לכולם ברגע זה, היא הודיעה השיש לה
את הפתרון לבעיות הפוליטיות בארץ, לבעיית הרעב בעולם ולהתחממות
כדור הארץ.
עלה לחש של תדהמה וגם כעס על חוצפת הפרה הזו להעלות בדעתה שהיא
זו שיכולה לפתור את הבעיות שבמשך שנים לא הצליחו בני האדם
לפתור הלחש הפך לדממה צורמת של האנשים. הם החליטו בלי מילים
שאת המשך הנאום אין סיכוי שהם ישמעו.
נויה הביטה סביבה כדי להיות בטוחה שכולם מקשיבים לה. היא לא
הבחינה במבטים העוינים של הרפתנים. לפתע מבטה נעצר על נקודת
אוויר, אוויר מוכר מאוד, האוויר הזה החזיק אקדח.
'את הרסת לי הכל!' נויה שמעה צווחה מאותו כיוון 'אני הייתי
צריכה לנסוע - לא את! אני הייתי צריכה לשבור את השיא! אני!'
כל הרפתנים הביטו לשם.
"למה הם מסתכלים על האוויר הזה?" נויה חשבה בכעס, היא צריכה
לנאום עכשיו את הנאום החשוב ביותר שהם ישמעו אי פעם. היא
הסתכלה שוב אל הנקודה ההיא. לפתע הופיע לפניה חיוך איום ומעוות
- הפנים של מיס, היא כיוונה את האקדח לנויה ואמרה בשקט שנוצר
סביבה 'אפילו העדר כבר לא סובל אותך, אני חושבת שלאף אחד - כבר
לא אכפת, אז...'
האקדח ירה כדור אחד שפגע בדיוק.
נויה צנחה על הרצפה, המחשבה האחרונה שחלפה במוחה היה -
"אז..."

רג הושפעה רבות מ-רוכת וחזרה למסורת, היא עברה בעקבות שה אל
הרפת הכשרה.
זיט הקימה תנועה פרמיסטית לוחמת שדוגלת באלימות, אגרסיביות
ותמיכה בצמחונים.
פה פתח מסעדת גבינות בעיר וקרא לה פרה-מטר.
דוקס ו-דון נישאו ועברו לרפת מופרטת בצפון. הם הוריהם של בנם
וור ובתם המאומצת מדיק.
רוד הקים סוכנות הכרויות לגרושים/ות. ווה היה לקוחו הראשון
ותוך זמן קצר הוא פגש את אהבתו החדשה - בולה.
רוכת פרסם ספר ביוגרפי על חייה של נויה, הרוויח קרוב למיליון
דולר והוחתם ע"י הוצאה לאור לכתיבת ספרים נוספים בנושא.
אבריה של נויה נמכרו למפעל בשר, והיא סיימה כארוחת אסדו
משפחתית.
מיס נבדקה ונמצאה חולה ב-פרה המשוגעת ואושפזה לצמיתות.
הרפתנים נאלצו לסגור את הרפת עקב מחסור באוכלוסייה והחליטו
לעבור לתרנגולות.



פרנויה, מיספרה, פרוכת, פרזיט, פרבלום, פרדוקס, פרפה, פרוד,
פרדון, פרשה, פרווה, פרג, פרמדיק, פרוור, פרבולה.