היא מופיעה ביום,
כתומה ויפה,
שולחת קרניה,
מחממת,
מלטפת,
עצובה.

הוא מופיע מאוחר,
נראה כקר ומנוכר.
כשבחוץ חשכה,
נגלה לעין כל.
מחפש אהובתו,
בכל לילה מחדש,
לא מתייאש,
את חומה מחפש.

אהבה בלתי אפשרית,
בין השניים.
הוא קר,
היא חמה.
נבראו יחד,
בהפרש זמנים קצר,
התאהבו,
ומיד נפרדו.
יד הגורל,
אכזרית מטבעה,
שולחת לאותו המקום,
את הלבנה והחמה,
אולם לעולם לא יוכלו,
להיפגש בשנית,
בגלל הפרשי הזמנים,
בהם השניים נשלחים.

תמיד יחפש,
הוא אותה,
ועד שגורל יאפשר,
החמה -
תשלח קרניה העצובות,
לחמם את הבריות.
הירח -
ימשיך להאיר,
אולי קרניו הלבנות,
יגלו אותה בעלטה,
באחד הלילות.