הנה מגיע ערב ראש השנה - תשס"ה.
נתחיל (כמובן) ב-3 קריאות: "כיפאק-היי".
ושלא תחשבו שהשנה חשבתי על חזרה לצופים,
זה פשוט במקום לכחכח בגרון - כלפיך, אלוהים...
ולא שאני מפקפק לרגע שאתה ער ומאזין
אבל, אתה יודע, ככה - רק לוודא שאתה זמין
ואם אתה בהאזנה - יודע כל ולא מסביר,
רציתי לנצל את הרגע הנדיר,
ולשאול אותך שאלה ששמעתי מילד קטן:
"אם אתה אני ואני אתה - אז יש כאן משהו לא מובן,
כי אני רק עכשיו, ואני עכשיו כאן
אז אם אתה אני - איך זה שאתה שם?"

למה לא תבוא קצת לבקר? שב איתנו לשולחן החג,
טבול איתנו את התפוח, תאכל איתנו את הדג,
תבקש גם עוד קינוח, ותאנח בקול גדול:
"אוי, אכלתי כבר יותר מדי, אני כבר לא יכול"
נתלהב יחד ממדונה (נכון שיש בה משהו אלוהי?)
ואולי אפילו תישאר לישון אצלנו, עד לחג שני?

ואם אתה מגיע, אז בקשה קטנה,
תעצור בדרך, (מאדים, ימינה - יש פיצוציה),
תביא איתך דלי אושר וחפיסת שנה טובה,
שקית אחת בריאות וקופסת שמחה,
חבילה אחת ניסים, ואחת של צחוק
קילו חיוכים וארגז אחד מתוק...