כשהיא יוצאת מהמים, נוטפת טיפות כל העיניים נישאות לכיוונה,
ובניעור שיער סתמי, כמו בפרסומת של שמפו, ומבלי לשים לב, היא
מושכת אליה את כל הלבבות גם כן,
וכשהיא מחלקת הוראות לקראת ארוחת הערב, עם עיניים נוצצות
וסמכותיות בקולה,
כולם מיד מצייתים, נותנים כבוד לסמכות העליונה,

אני כבר מכיר את היופי הזה הרבה זמן, אוהב אותו הרבה זמן,
והם רואים רק קליפה ומסיכות,
אני רואה הרבה מעבר,
והכיף הוא שאני אוהב את המעבר,
הפחדים, התהיות השאלות,
התחושה שהיא מפיחה בכל דבר שהיא נוגעת בו,
הדרך שלה להראות לך שהיא שם,
השאלות הטיפשיות אך בכל זאת רלוונטיות שהיא שואלת...

אני אוהב אותה קצת אחרת,
עברתי כבר את השלב הזה של התשוקה,
אוהב אוהב אוהב,
כמו זוג שמיצה את הקטע הפיזי,
כמו אח גדול,
כמו מעריץ של זמר מוכשר.
כמו חסיד של מקובל...

אוהב אותה בדרך שלא צריכה להרתיע אותה,
בדרך שלא צריכה לסבך אותה...אותנו,
אוהב אותה ככה שאוכל להיות קרוב אליה,

איזה כיף שאני יכול פשוט להוציא את זה החוצה,
כי זה בסדר, זה לגיטימי, זה לא סוד,
ילדונת שלי...
אני אוהב אותך...
תני לי חיבוק חזק, טוב?

את כבר לא הברבי שהיית, שחשבתי שהיית...
יש לך עוד כל כך הרבה,
הבלונד הוא סוג של תוספת (ותוספתלא רעה בכלל...)
לשמוע אותך מדברת על תהליכים,
לראות אותך עושה כל כך הרבה,

אני אוהב אותך קצת אחרת...