|
כבר היו לזה סימנים מקדימים
היה ברור
חיכיתי בסבלנות המשכתי
כבר היו סימנים
אבל מה זה עוד ארבע שלוש שנים
חיכיתי בסבלנות המשכתי
למרות שהיה ברור
הייתי מופתעת
כבר היו לזה סימנים מקדימים
היה ברור
חיכיתי בסבלנות המשכתי
כבר היו סימנים
אבל מה זה עוד ארבע או שלוש שנים
חיכיתי בסבלנות
דמינתי
איך אני אתרגש איך אנשום
שמחה גדולה
חיכיתי בסלחנות המשכתי
ונפלה עלי עצבות
ונפלה עלי יאושה
ונפלה עלי ההחלטה
היה לי כואב כואב יותר
מיום גזר הדין
יום השחרור הגיע
היה יום של בכי מר
בקושי לקחתי את המעלית למטה
שנים כמעט בגרות שלמה
שאני מתכננת מחכה ממשיכה אורבת זוממת מקלידה
מחכה בסבלנות ממשיכה כבר היתה לי דרך בריחה
סימנתי כבר את הנתיב והאמצעים
את ההחלטה לשעת השין
בכל זאת המשכתי לעצמי לראות מה יקרה אמרתי
נו עוד קצת
העינויים כבר שיגרה
גם ארד אם הוא חי
והוא חי לפחות אצלי בלב
כבר יודע ערבית
והתרגל לחוסר החיוך שלו
למין שלא יחזור
והזקן השחור שלו כבר לא מגרד
וכמו חכם זקן הוא מלטף אותו
כשאין טעם להגיד שום דבר
ובאמת חבל על המילים שלוקחות אותו מחלום הרגש שלו
והוא בטח כבר אומר 'אללה כרים'
ו'אחנא' במקום אנחנו
ו'יא סאלם'
כשהוא לא רוצה להסתבך איתם
בפוליטיקה
מי צריך לעורר לא לא אצלם אצלו את הרגשות
מספיק הוא כבר קילל את מופז הבוקר
מה אתם חושבים שאם הוא חי הוא לא
יודע ששר הבטחון זה המופז הזה
נכון לעכשו
אז בקיצור ירדתי במעלית
החתול בעל העין האחת הזקן נורא
שרואים לו את כל העצמות הגרומות
לא הסתובב סביב הביניין
והרוביקות פרחו
ונזכרתי
זכרתי
שלא עשיתי
עשיתי כלום
לא עשיתי כלום עם הזרעים שליקטתי
טרם סתו
ונזכרתי
שלא זכרתי
גם לא זוכרת
איפה החבאתי אותם
אני לא זוכרת איפה החבאתי אותם
אולי
בעלי מתעצבן
ועושה לי חיפוש
מידי פעם קצת כאילו בצעקות להלחיץ
למה אתה מחביא כל הזמן דברים
אז כשאני מתחצפת איליו
אני בקול הכי צפצפני
שלי
מצפצפת
אמא אמרה שהיא שלחה להם פרח
ואיך שחזרתי בלי צלם אנוש
בגלל זה אני שונאת אותם כל כך רעים
הם ממש רעים
יש גם צדדים טובים בכלא
יש גם צדדים יפים בכלא
לפחות בכלא למדתי אנגלית
אני מתנחמת יופי טופי יופי טופי
עכשו כשקצין המבחן מאחורי
והצו לשחרור חתום
ואני באלגנציות
מקצקצת מצרקשת
רק מי שלא הפנים כדגנרטים מושלמים בורחים
לפני שיחרור
אבל הם לא
עזבו מה
מה מה מה
אני דוקא רציתי להשתחרר
אבל אני רציתי להשתחרר
ולא התפעלתי מתוכנית חלופית
ניסיון החיים מלמד
יש באגים ויש ספרי ויש ספירט
אם כל כך רע
19
שנה לשבת
זה אולי מוגזם אני גם לא אשמה
זה לא בגלל מה שגלוי זה בגלל מה שלא ידוע
אבל מה זה משנה עוד ארבע או שלוש שנים
בחוץ בעולם
בכלא בפנים
משוחררת
אבל עצוב לי
יותר עצוב לי ככה |
|
|
איזה כיף לכתוב
סלוגנים,
בסיפורים אי
אפשר לכתוב
שטויות - כאן
רצוי.
הנזיר
האלקטרוני
ברגע נדיר של
שפיות |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.