מנחם דוד / אביב |
כואבת בוכייה
נעה במחול, זורחת בשבת
והשמים מתכהים, נצנוץ בהיר, לא כמהים.
ושירה שלי רוצה
לגלות לבדה, את סוד-יום-הולדתה.
דורשת עמודים, תילי תילים, ופניי נערכים,
עד בא העת, בה הסבכה אליי מתפתלת
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|