רועי-לי עמית / האביר הקטן |
ואני כבר שמחה
לדמיין את פניך,
לבדי במיטה.
לחכות לך בלילה
שאולי תתקשר
ותגיד שעוד יומיים
ואתה כבר חוזר.
לא רציתי לאהוב בכלל
זה אתה והקסמים שלך עלי;
החיוך המקסים
המבט הכובש
והים הכחול שסביבנו מתפרש.
זה אתה הנסיך
על האוטובוס הלבן
שחוזר במדים
לביתנו הקטן.
דני, מותק, מדהים שלי, אוהבת אותך כל כך המון!!!
ספטמבר 2004.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|