מה קרה לך את, מומה קלופת עור
לאן את מובילה את העירום הגבשושי הזה
בתוך מסדרונות הומים
יד אחת נבעתת מחלצת פס תחתון
אחרת דוחסת שד ענק נצלק
נושמת סי או שניים
מזגזגת בין המבטים כמו היו מכוניות מירוץ
ובאחת קופאת כמו ארנב בהיי וויי
עד להתנגשות -
לא רואים אותך, מומה. לא ייאמן.
(והדממה המחרישה הזאת אחרי ככלות הכל.
שימי עין איך כרכתי אותך יא נפרטיטי שלי, מומיה מתוקה
חלונות הברחתי בשבילך
צל ענן שלחתי שירבוץ לפתחך
את כל בראשית הזמנתי לשיר לך
וחושך על פני תהום
מתי תקומי מעפרך תרנגולת חול שלי
מי ידליק לך גפרור
אה)
נגיד שצפוף לך שמה מומה
נגיד שאת יושבת בדלת פתוחה
ובזווית מדויקת של ארבעים וחמש מעלות
מרחק אווירי של חמש מאות סנטים
הוא דוחק רגל ארוכה מבעד לתריס -
תחליקי תחליקי מהמושב
ועכשיו -
(אז מה תאונני לנו ככה מומה
במקום לשתוק את כל התפלויות
תמוללי אני קיימת אני קיימת
באצבע חזקה?)
התאומים החלילים משפשפים בעוז
השליח משתין בקיר בסלסולים
שורת מכובדים מגששים מבעד עבאיות
חולצים מטילים כבדים
ומחכים ומחכים
מומה קטנה של הומברט
משחקת נד-נד עם כולם
(תתעוררי יא מומה
קולולולו מומה תרנגולת של נייר)
תשחקי איתי מומה. נו תשחקי איתי מומה. הנה אני נותנת לך גוש.
לא מסתכלת. רגע, תני לי למצוא אותו. ששש. אל תתחילי בלעדי. רגע
אני מפרקת. מזוודות. ערימה של מזוודות סידרת לי שם. רק גוויות
יכולות להיות כבדות ככה. והריח המחורבן הזה. זה נמוך, מומה.
ביוב. תעלה. המים כבדים לי, אל תתחילי לשחק בלעדי. תוציאי את
היד, בחיים לא תצליחי לאונן בלעדי. רגע קשה לי לנשום. אני
פותחת. הוא נפל החוצה. מאיפה אני יודעת שזה הוא? קומי כבר
מומה, תוציאי את היד משמה, תעזרי לי פה. נופלת נופלת נופלת
נופלת מומה לא לגמור
על מה לא מדברים מומה. על הריח.
הריח הפרטי, שתן מתוקי, שוההי, מתנשם בין הירכיים.
עכשיו תדחפי עוד יותר פנימה.
כן.
...אל תפריעי לי רגע. אני בפה עכשיו והוא מלא אבן. אבן ענקית,
דאלית, נוקשת לי על השן השבורה בעומק החיך. סתמי מטומטמת. זאת
האוננות שמתאימה לי עכשיו. זוזי חולירה.
רגע מומה, רגע, סססמוגרפית מתוקילה מומינה אל תעשי לי ככה
פרצופים לא התכוונתי קיבלת יותר מדי אור מאורונת בואי אני
אפייס אותך אבל איך מומילה איך אני אפייס תשלילה אבודה שלי
בואי, בואי מומינה מומיה מומה
לא להתפורר עכשיו
הנה אני לא נוגעת בך
לא נוגעת
נשבעת
שבי זקוף.
אסופים. כן ככה.
תנשמי. תרכסי. זה נעים הצביטה הקטנה בפטמות? או. ככה אני אוהבת
אותך. עינוגים קטנטנים זה מותר. כאלה שלא יטפטפו לשום מקום.
תהדקי עוד קצת רגליים. עוד קצת. ככה. די. די.
גם ידיים. זה טוב.
ועכשיו בעיניים עצומות מומה
עצומות מומה
עצומות
זה חיים.
קורסים זה חיים. בדיוק.
לא לצעוק. לא
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.