מה יש בשיר,
יש הכל.
כשתצא לדרך, תשכח מהכל,
רק אל תשכח דבר אחד,
דבר גדול, שהוא הכל,
קח לך שיר.
אם יש לך שיר,
גם בעוד שנים ארוכות,
תהיה לך דרך,
יהיו לך ריחות,
יראו לך פרצופים,
לבטח לא ישכחו לך חיוכים,
לא תשכח את הריח.
והרגש שבלב,
שחווית כשיצאת לדרך,
אותו,
לבטח לא תשכח.
אם יש לך שיר,
יש לך דור, יש לך זיכרון,
יש לך את כל מה שמתלווה לזיכרון.
יש לך את אותן הדמעות שחנקו אותך בגרון כששמעת את אותן המילים
שאמרו לך את הכל,
שסימלו את הכל בעבורך.
תמלא את חייך בשירים,
כך שלא תשכח דבר,
ומפלצת הזמן לא תנצח אותך.
אותו השיר כדמעה המהולה בחיוך,
חייך מהולים בשיר,
אל תשכח.
אותם האנשים שאין להם שיר,
אין להם דרך, אין להם אהבה, אין להם חלום, אין להם דמעה,
אותם האנשים,
היו,
כעת הם כאינם.
מה יש בשיר, הגורם ללבך לבכות,
לעיניך לדמוע ברגע,
מה יש במנגינה, המספרת לך את סיפור חייך,
בשניה,
שיר הוא, כדמעה רועשת, זועקת,
של הסכמה,
של עצב מהול בשמחה.
זה הוא השיר.