הוא התנשף בצורה מזוויעה,
עין הסתכלה ונגלה אליה יער,
סבכת העצים שריקת הרוח אינו מקום לשוח,
המיית המוות פיק פלצות ועזות הקור
אולי שם יימצא מסתור.
רגליו לא יכלו לשאת עצמו כאשר שעט לעבר סבכת היער,
פיק ברכיו גרם לשינוס מותניו
בעודו אץ עם זוב דם, רעש שעליו, הוא אחריו,
הוא לבדו בורח, השטן עם מלוא הכוחות
מצויד בארמדת רוחות, קולות, צווחות,
גופות למרגלותיו.
מעד בהגיעו לסבכה, שם לא מצא שלווה,
פניו נזרוקו אל עלווה, דם ניקז
והשפריץ מהפנים אל העלים, השטן את ראשו הרים,
לפתע שקט, לא עברה שנייה
ראשו נחבט שוב ברצפה, איפה הכאב שאל?
הזמן לא זז, טרם הבחין שראשו ניקז.