אימא, אני מתגעגעת
כבר חלפו שנים וזיכרונך נשכח
אבל תמיד בתוך לבי אני יודעת
שהיית האימא שאהבתי כל כך
אימא, אני זוכרת
תמיד חקוק בראשי אותו היום
שבו נעצמו עיניך היפות לתפארת
חייכת, ונפרדת לשלום.
אימא, שפתיי רועדות
נפשי מוטלת תחת חסדייך
רק לך אימא אלף תודות
שהשארת אותי לחיות בלעדיך...
אבל איני שומרת לך טינה
ולא נותר בי כעס ,לא עלבון
יודעת שלתקוותיי הנך מאזינה
ומתפללת בשבילי המון.
אבל אימא, את לי כה חסרה
כן, עדין, למרות שחלף לו הזמן
פתאום הרגשתי בלבי כמין דקירה
כשהפנמתי שהרוח נשאה אותך מכאן.
אימא, את נמצאת למעלה, בשמי התכלת
מחייכת בחיוך מלבלב
איפה שלא תהיי אימא, לך מאחלת
שתישני בשלווה, שלא תדעי עוד כאב.
ברגעים אלה רוצה לחבקך
לשתף אותך במכאוביי
אך כמו אוויר התפוגגת ואינך
והפכת למלאך השומר על לילותיי
כמו חלום בלהות, נבלעת בתוך השחור
דמותך המושלמת, מלווה בכאבי
תסתכלי נא אליי את פניך שואפת לזכור
אימא, תמיד תישארי בלבי...