יד הגורל
דחפה אותך ממני
והלאה
כשכולם עלו לרגל
הבטתי מהצוק
ויכולתי לראות
איך נפלת
התרסקת
על הסלעים
הלב שלי נסדק
עם כל גלגול
עבר חודש
עד שהעזתי להביט
עדיין רציתי
ליפול איתך יחד
אתה המת הראשון שלי
אבא אומר
שהכאב פוחת
כשיותר נופלים
כמו שמתו לו
ביום הכיפורים
אתה לא נהרגת
בשום מלחמה
ולי אין על מה לכפר
אני תמיד אומרת
סליחה
בכל זאת הרגשתי
איך יד הגורל
דחפה אותי איתך
עבר זמן מה מאז
כבר עוד מעט שנה
אתה עדיין המת שלי
הראשון
אבל משהו השתנה
היום הבטתי משם
עצומת אישון
ובמקום צחוק הגורל
הצלחתי לשמוע
את הצחוק המיוחד שלך
לפעמים קשה לי לשמוע אותו. הזמן המקולל הזה לא מרפא דבר רק
משכיח, גם את מה שהיה חשוב. תצחק איתי, תצחק איתי עכשיו. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.