נושכת באוזן לשלום
את המקום
שהרעיל אותי מבפנים.
אני כבר לא אהיה ההזדמנות
הבאה לתמימות.

בועטת ממני לשלום
את המקום,
את האנשים, ספק אנשים,
ספק שדים עלי אדמות.

אני הולכת לטפס
מעל כל זה ואז לקפוץ,
ליפול בחזרה לעצמי.
הנפילה הזאת מוקדשת לי.

אין לכם קודש ולא ערכים.
ממה שיש לכם בפנים
אלוהים בוכה,
ויש חור בשמש.

הבאתם אותי למוות זמני
וישבתם בחדרי ליד מיטתי.
שאבתם את כל כוחותיי,
כל שמחת חיי,
וחיוך מרושע היה מונח תמיד מוכן על שפתותיכם
למקרה שאפקח את עיניי.

קצף עולה מפי.
בלי הרף רועמת שאגתי.
בכלל לא אני, אך מתנחמת,
בקרוב אפול אל עצמי.

והנפילה הזאת היא בשבילי.
הנפילה הזאת היא בשבילי.
הנפילה הזאת היא בשבילי.
ואחריה מקווה שבכם או בכמותכם
לא אפגוש יותר בחיים.