[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







וונסה ניקול
/
פנטזיה או מציאות

לילה, חושך.
היא שוכבת על המיטה באמצע החדר.
ידיה קשורות מעל ראשה, עיניה מכוסות בד כלשהו, היא עיוורת וכל
חושיה מתחדדים.
צעדים, הרוח נחסמת.  
מישהו.
גבר.
המזרן נלחץ לצידה. הוא התיישב.
היא מפנה פניה לכיוונו, פותחת פיה לשאול מיהו.
אצבע מונחת על שפתיה. שום קול לא נשמע בחדר.
ברפרוף קליל אצבעותיו עקבו אחרי צורת פיה.
לשונה החליקה מבין שפתיה לטעום את קצות האצבעות שנגעו בה.
האצבעות עזבו אותה, לרגע משאירות את השפתיים בודדות, כמהות.
ואז פיו ירד עליה. לשונו חודרת אל בין חומותיה.
"מטמטם", הצליח להפיק מוחה, עסוק במה שהלשון שלו עשתה לגוף
עליו התאמץ לשלוט.
ידיו החליקו מתחת לגופיה שלבשה, והחליקו אותה מעלה. חושפות את
שדיה למגע הקריר של האוויר. ידיו נעלמו לפתע. גם משקלו לצידה.
מבולבלת היא הטתה אוזנה לנעשה בחדר.
שקט.
רחש של בד מתחכך בבד.
ואז...
לשון.
מטיילת על בטנה.
משאירה מסלול רטוב על למפתח לבה, בדיוק בין שדיה.
נשימתה כבדה, הדופק שלה מתחיל להאיץ.
הוא משתהה באותה נקודה, משתעשע בה מעט.
נשיקות-נשיכות קטנות על צווארה, הכפילו את המהירות בה זרם דמה
בעורקיה.
לשונו ליקקה מאחורי אוזנה, ואז הוא מצץ את התנוך - גורם לאנקה
להשתחרר מבין שפתיה הקפוצות בין שיניה.
וידיו...
ידיו שיגעו אותה.
מטיילות בכל מקום, נשארות מספיק זמן בכל פעם כדי שתתחיל
להרגיש, לגרות את הקצוות, ונעלמות.
היא התפתלה מחפשת את שפתיו, את חום נשימתו.
הוא חמק ממנה.
צחוק מסופק נשמע בחלל החדר.
שניות אחר כך... פיו... לשונו... לוהטים... נחתו על שדיה.
"כן", גופה התקמר, מציע לו את עצמו.
הוא הקיף את פטמתה, מתקרב אך לא נוגע. עוזב צד אחד ופונה לשני.
וחוזר חלילה.
"בבקשה", היא מתחננת, מתקמרת, מתפתלת. מייחלת.
הוא עזב שוב את שפתיה, מתעכב על פטמותיה, מענג אותה.
כל גופה נושק ולהט. ירכיה כמו נפשקו מעצמן, כשידיו נגעו בה.
היא כמעט קפצה כשלשונו נגעה בלב ליבה של תשוקתה. ולאחר מכן,
אצבעו הצטרפה לריקוד הפיתוי החושני.
שיאה הראשון הגיע תוך שניות ספורות לאחר שצירף אצבע נוספת
לתוכה.
לפני שחזרה לעשתונותיה, הוא כבר חדר אליה, עמוק. עד אשר היה כל
כולו קבור בחומה הלח.
תענוג עז פילח את גופה.
חזהו העירום התחכך בה, שפתיו מנשקות, מלחכות את שפתיה.
הוא יצא כמעט לגמרי ואז שוב שקע בה.
הגבר קבע קצב איטי לתנועותיו. מתמיד בו גם כאשר אגנה דחק בו
למהר.
לחץ מוכר החל להיבנות בתוכה, גובר עם כל תנועה, ולבסוף מתפוצץ
בגל של אש המאכלת את כל גופה.
שבריר שנייה לאחר מכן - הוא קרס עליה בעצמו.
הוא עזב אותה. קם, מרים אותה מהמיטה ונושא למקום אחר.
המשטח היה קריר מתחת לגבה העירום. שולחן, ניחשה.
הגבר ירד על ברכיו והחל לתת טיפול יסודי לפלג גופה התחתון...







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
אודיסאוס, בחור
תמים היה, יצא
את ביתו לעשרים
שנה והאמין
לאישתו כשאמרה
שלא הזדיינה
בינתיים עם כל
החבר'ה


חרגול וצפיחית
בדבש מנסים
(לשוא) להיות
עממיים


תרומה לבמה




בבמה מאז 24/10/04 3:09
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
וונסה ניקול

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה